שממית הבתים – הבדלי גרסאות

'''שממית הבתים''' ([[שם מדעי]]: ''Hemidactylus turcicus'', ב[[תרגום]]: hemiHemi - חצי, dactylusDactylus - אצבע, turcicusTurcicus - טורקי), היא [[לטאות|לטאה]] מ[[משפחה (טקסונומיה)|משפחת]] ה[[שממיתיים]], הנפוצה בין הלטאות במגורי האדם ב[[ארץ ישראל]].

עורה רך, [[שקוף]] למחצה, מכוסה בקשקשים וצבעו משתנה. לעיתים הוא ורדרד, כתום בהיר, או חום בהיר ולעיתים מפוספס או מכוסה בכתמים. אצבעותיה מכוסות בעשרות מיליוני שערות מיקרוסקופיות שמאפשרות לה לטפס על קירות ועל עצמים אנכיים. גודלה המקסימלי הוא 14 ס"מ, ואורך חייה כ-9כתשע שנים.

בין החודשים מאי-יוני מטילה הנקבה במקום מסתור בדרך כלל שתי ביצים בגודל של [[אפונה|אפון]] בכל הטלה. כעבור כחודשיים בוקעות מהביצים שממיות עצמאיות שאינן נסמכות על הוריהם כלל. השממית מגיעה לבגרות מינית בגיל שנתיים.

מאחר שאיננה מזיקה לאדם ואף מעבר לכך - ניזונה מרמשים ומזיקים הנוטים להתרבות בסביבת האדם (כגון [[תיקנים]]), הרי שביחס לשממית נתפתחה [[אמונה טפלה]] לפיה הימצאותה במגורי אדם היא סימן ל[[מזל]] טוב עבור דיירי הבית, ומכאן שיש להניח לה לנפשה.