אוניות הקו בצי הבריטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ערכים אחרים: תיקון קטגוריה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''[[אוניית קו|אוניות הקו]] ב[[הצי הבריטי|צי הבריטי]]''' היו עמוד השדרה של הצי הבריטי החל מ[[המאה ה-17]], ועד הופעתן של אוניות המערכה המוקדמות, באמצע [[המאה ה-19]]. בכל הציים האירופים היו אוניות הקו [[אוניית מלחמה|אוניות המלחמה]] הראשיות, ואולם הצי הבריטי, שהיה אז הצי הגדול בעולם והצי שנהנה מעליונות ימית בלתי מעורערת (במיוחד מאז [[קרב טרפלגר]]) הביא אוניות אלה לשיא התפתחותן.
 
==רקע: אוניות הקו==
{{הפניה לערך מורחב|אוניית קו}}
אוניות הקו היו [[אוניית מלחמה|אוניות המלחמה]] העיקריות בציים האירופיים, החל ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] ועד אמצע [[המאה ה-19]]. המושג '''אוניית קו''' נוצר עם התפתחות הטקטיקה הימית במהלך המאה ה-17. עד אמצע המאה התנהלו קרבות ימיים ללא סדר כלשהו. כל אונייה מצאה לעצמה יריב, והתמודדה מולו בדו-קרב אחד מול אחד. ואולםאולם, במהלך המאה ה-17 החלו הציים, בעיקר [[הצי הבריטי]] והצי ו[[הצי הולנד|ההולנדי]] לסדר את כל אוניות המלחמה בשדרה, כלומר בטור עורפי. הצי היה נכנס לקרב בטור ארוך, וכך ניתן היה לרכז את האש. בנוסף, בדרך זו היה מתגלה לאויב רק הצד החמוש והמוגן יותר של הספינות, ואילו הצדדים הפגיעים יותר - החרטום, ובמיוחד הירכתיים - היו מוגנים. בטור היו רק ספינות שהיו יכולות לעמוד באש של ספינות האויב ולהוות חלק משמעותי מכוח האש של הצי שלהן. מכאן נגזר השם '''ספינת קו''' - ספינה היכולה להיות חלק משדרת הקרב, line of battle. <br />
אוניית קו הייתה אוניית [[מפרש|מפרשים]] בעלת שלושה [[תורן|תרנים]] עיקריים. צוות של אוניית קו מנה כמה מאות מלחים וקצינים; המספר יכול היה לנוע בין 500 איש עד קרוב לאלף. חימושה העיקרי של אוניית קו הייתה [[תותח|תותחים]] בקטרים שונים.
 
שורה 10 ⟵ 11:
 
[[תמונה:Turner, The Battle of Trafalgar (1822).jpg|שמאל|ממוזער|300px|אוניית הקו אה"מ '''[[ויקטורי]]''', אוניית קו מן הדרג הראשון, ב[[קרב טרפלגר]]. ציור של [[ויליאם טרנר]] משנת [[1822]]]]
'''ספינות מן הדרג הראשון''' (first rate) נשאו 100 תותחים ומעלה, בשלושה סיפונים; בסיפון התחתון תותחי 32 פאונד,ליבראות באמצעי 24, ובעליון 18 פאונד - חימוש כבד מאד. לספינות אלה היה צוות של 850 איש ויותר, והן שובצו בדרך כלל במרכז הטור הלוחם. אך מכיוון שהסיפון התחתון היה קרוב כל כך לפני המים, הרי שבמצב של גלים גבוהים מדי לא ניתן היה להפעיל את התותחים של אותו סיפון. עובדה זו, וכן העובדה שהספינות היו גדולות ומסורבלות, ויקרות מאוד לתיפעול, הביאו לכך שהן היו בדרך כלל ספינות הדגל של ה[[אדמירל]] שפיקד על הצי. לא נבנו ספינות רבות מסוג זה.
 
'''ספינות מן הדרג השני''' (second rate) היו למעשה דגם קטן יותר, ולכן זול יותר, של ספינות הדרג הראשון. הן נשאו 90 עד 98 תותחים, קלים יותר מאלו של הדרג הראשון - 32 פאונד בסיפון התחתון, אך 18 ו - 12 פאונד בסיפונים הגבוהים יותר, ו - 750 אנשי צוות. גם הן סבלו מהמגבלות של הדרג הראשון, וספינות מהדרג השלישי היו יכולות להתמודד איתן, אך בקרב צמוד היה לעוצמת האש שלהן יתרון. בנסיבות שבהן היה יקר מדי להשתמש בספינות מן הדרג הראשון, כמו למשל בציים שהיו באתרים מרוחקים, נעשה שימוש בספינות מן הדרג השני.