יוסף יוזפא האן נוירלינגן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ HiyoriX העביר את הדף יוסף יוזפא האן נוירלינגן לשם טיוטה:יוסף יוזפא האן נוירלינגן בלי להשאיר הפניה: לא בשל למרחב הערכים |
Sources more content תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1:
רבי יוסף יוזפא נולד [[פרנקפורט|בפרנקפורט]] על נהר מיין בערך בשנת ש"ל (1570)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/publications/item.asp?id=1257|כותרת=יוסף אומץ - ספרים בהוצאת המכון - מכון שלמה אומן|אתר=www.machonso.org|תאריך_וידוא=2020-10-16}}</ref>, נצר למשפחות מיוחסות בישראל, וכבר מצעירותו בלט בשקידתו ויראתו, ועסק מגיל צעיר בהרבצת תורה. למד אצל רב הירץ, אב בית דין [[פרנקפורט]] ,בעל מחבר הגהות על ספר [[מהרי"ל]]. (לא להתבלבל עם רב הירץ טריויש שהוי דיין ושליח ציבור בפרנקפורט לפני כמה שנים לפני זו, בעל המחבר פירוש על הסידור וגם כן נזכר בספר יוסף אומץ) נפטר ביום ט' ניסן שצ"ז ([[1637]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.judengasse.de/ehtml/P110.htm|כותרת=Infobank Judengasse|אתר=www.judengasse.de|תאריך_וידוא=2020-10-16}}</ref>.
רב יוזפא הוי בקשר עם [[ישעיה הלוי הורוביץ|השל"ה]] כשהוא היה אב"ד בפפד"ם וגם במכתיו כשעלה השל"ה לארץ ישראל. רב יוזפא נודע כמחמיר ובעל מוסר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.machonso.org/publications/item.asp?id=1257|כותרת=יוסף אומץ - ספרים בהוצאת המכון - מכון שלמה אומן|אתר=www.machonso.org|תאריך_וידוא=2020-10-16}}</ref>. הוא היה ממגורשי פרנקפורט בימי [[וינצנץ פטמילך|וינצץ פטמילך]]. וכותב על הסיפור ביוסף אומץ וגם על פורים וינץ שנהגו היהודים לשמוח בכל שנה כשחזרו היהודים לביתם.
רב יוזפא כתב ספר יוסף אומץ על מנהגי עיר מולדתו בפרט ועל מנהגי אשכנז בכלל, וגם על עניני מוסר ופסקי הלכה.
הספר יוסף אומץ נדפס לראשונה בפפד"מ בשנת תפ"ג, ובשנת תר"ל נדפס שוב בזיטומיר בצורה זהה לדפוס הראשון. בפעם השלישית נדפס בשנת תרפ"ח בפפד"מ, דפוס 'חרמון', וממנו דפוסי הצילום עד היום. מאז שחובר בתחילת תקופת האחרונים לפני כארבע מאות שנה, הספר מהווה עמוד תווך למנהגי קהילת פפד"מ ואשכנז בכללותה ועניני מוסר להנהגת האדם. גם יש לו הגהות על שולחן ערוך עדשים בכתב יד.▼
▲הספר יוסף אומץ נדפס לראשונה [[פרנקפורט|בפפד"מ]] בשנת תפ"ג, ובשנת תר"ל נדפס שוב בזיטומיר בצורה זהה לדפוס הראשון. בפעם השלישית נדפס בשנת תרפ"ח בפפד"מ, דפוס 'חרמון', וממנו דפוסי הצילום עד היום. מאז שחובר בתחילת תקופת האחרונים לפני כארבע מאות שנה, הספר מהווה עמוד תווך למנהגי קהילת פפד"מ ואשכנז בכללותה
יש עוד הגהות על [[שולחן ערוך]] שנשאר בכתב יד שלא הובא לדפוס.
נכדו הוי רב [[יוסף קשמאן]] מחבר ספר נוהג כצאן יוסף<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.judengasse.de/ehtml/P110.htm|כותרת=Infobank Judengasse|אתר=www.judengasse.de|תאריך_וידוא=2020-10-16}}</ref>.
| |||