חיים לוי (רב קראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הוספת מקור
שורה 5:
 
=== פעילותו ===
בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. במקביל לשירותו במשטרת ישראל החלה פעילותו בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל יחד עם הרב עמנואל מסעודה ומר משה מורד . בשנת 1958 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה.
 
במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה ואף קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] המכיר בזכויות העדה כחלק מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה [[יצחק בן-צבי]] שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1961%2F06%2F02&id=Ar01007&sk=52FE676F|הכותב=סופר דבר|כותרת=הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים|אתר=|תאריך=19.01.1956}}</ref>.
שורה 11:
בשנת 1964 סערה המדינה עקב מתן גט על ידי בית הדין של העדה הקראית אשר לא הוכר על ידי מוסדות המדינה. דבר אשר הוביל להקמת ועדה ממלכתית לבדיקת המעמד האישי של היהדות הקראית. הרב חיים לוי ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי והוביל את הדרישה להכרה של מוסדות המדינה בזכות היהודים הקראים למוסדות דת נפרדים מהרבנות הראשית.{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|הקראים עולים "על הבריקדה"|1970/04/03|01406}}}}
 
בשנת 1966 עת סיים הרב עובדיה מצליח את תפקידו כרב הקהילה באשדוד הרב חיים לוי פרש משירותו במשטרת ישראל ונתמנה במקומו לרב הקהילה באשדוד. במהלך תפקידו כרבה הקראי של אשדוד הוא הוביל את מאבק הקהילה לזכותה מימים ימימה למוסדות קהילה ודת. וחתונת ביתו הבכורה מוניקה לבחיר ליבה משה מרזוק שהייתה במהלך תקופה סוערת זאת סוקרה בהרחבה בעיתונות.{{הערה|{{דבר|ק. וייס|(צילום)|1970/03/19|01100}}}}
 
עם מינויו של הרב לתפקיד באשדוד החלה תקופת פריחה שכמותה לא ידעה העדה. הרב חיים לוי יזם ימי עיון ולימוד וערבי גיבוש לבני הקהילה. ובתקופהבתקופה זאת פעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" באשדוד והדפסת מהדורה ראשונה של ספרי התפילה של העדה באה"ק. במסגרת תפקידו הוא יצר וחיזק את הקשרים עם הקהילות מעבר לים. הוא יצאוצא לביקורים בצרפת טורקיה וחצי האי קרים ונפגש עם ראשי הקהילה ובני העדה. במסגרת ביקורו בקהילה בארצות הברית הרצה הרב חיים לוי באוניברסיטת "בארקלי" בפני חוקרים ותלמידים בנושא הקראות.
 
=== כתביו ===
הרב ראה בהקניית החינוך למורשת העדה ערך עליון והוא פעל להוצאתו לאור של ספר המעמד האישי של המשפטן המשורר והפילוסוף היהודי קראי [[מוראד פרג|מורד "בק" פרג אלישע]]. בהמשך גם כתב שני ספרי לימוד ומבוא: "מעיין חיים" ו"תולדות חיים" המשמשים כחומר בסיסי לבני העדה ללימוד והבנת הקראות ובחירתו.הוא הרצה בעניין הקראים בחוגים ללימודי יהדות באוניברסיטאות ברחבי הארץ ופעל יחד עם חוקרי אקדמיה להבנת חשיבותה ותרומתה של הקראות למחשבת ישראל. בחירתו לרב ראשי עם סיום תפקידו של הרב עמנואל מסעודה היה אך טבעי. כרבה הראשי של העדה בארץ ישראל המשיך הרב לקדם את מורשת בני הקהילה בישראל ובעולם וכן פעל רבות בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה מהכרתו את הנושאים והנפשות הפועלות במשרדי הממשלה.
 
=== יחסו לרבנים ===
שורה 26:
 
הרב חיים לוי נפטר ביום שבת [[ג' באב]] [[ה'תשס"ט]] ונטמן ביום ראשון [[ד' באב]] באשדוד, מלווה על ידי בני משפחתו ומאות מבני הקהילה.
 
בית הכנסת הקראי באשדוד "כתר תורה" נקרא על שמו של הרב חיים לוי ועל שם אדון הסופרים כותב 'כתר ארם צובא ' הסופר הקראי אהרון בן אשר.
 
==הערות שוליים==