בנימין מטודלה – הבדלי גרסאות

מביירות המשיך בנימין דרומה לאורך החוף והגיע ל[[צידון]]. מביקורו בצידון הותיר בנימין תיאור סטראוטיפי של ה[[דרוזים]]: "וקרוב מהם כמו עשרה מילין אומה אחת נלחמים עם אנשי צידון, היא האומה הנקראת דרוזיאין, והם [[פגאניות|פגנוש]] ואין להם דת, ויושבים בהרים ובנקיקי הסלעים, ואין מלך או שר שולט עליהם כי בעצמם הם יושבם בין ההרים, ועד [[הר חרמון]] גבולם מהלך שלושה ימים. ויש להם חג אחד בשנה ובאים כלם אנשים ונשים לאכול ולשתות ביחד. ואומרים שהנפש בעת יציאתה מגוף אדם טוב תכנס בגוף ילד קטן הנולד באותה שעה ואם אדם רע הוא תכנס נשמתו בגוף הכלב או בגוף הבהמה, וזה דרכם כסל למו. ואין דרים ביניהם יהודים כי אם באים אליהם בעלי אומנות וצובעים ויושבים ביניהם באומנות ובסחורה וחוזרים לבתיהם. והם אוהבים ליהודים, והם קלים ברגליהם לרוץ על ההרים ועל הגבעות ואין אדם יכול להלחם עמהם". מצידון המשיך במסעו דרומה ועבר ב[[צרפת (עיר פיניקית)|סרפנד]] אותה זיהה כצרפת המקראית, והגיע ל[[צור (לבנון)|צור]], וממנה ל[[עכו]].

 

 

מסבסטיה הגיע בנימין ל[[שכם]] "ובה כמו אלף [[כותים]] השומרים תורת משה עליו השלום לבדה וקורין להן [[שומרונים]]....", וממנה אל [[הר הגלבוע]], ובסיום מסעו מהגלבוע דרומה הגיע ל[[ירושלים]], "היא עיר קטנה ובצורה עם שלוש חומות ובה אנשים הרבה וקורין להם הישמעאלים יעקוביים וארמיים ויוונים וג'ורג'יים ופרנקים ומכל לשונות הגויים". לדבריו גרו בירושלים באותה עת ר' (=200) יהודים{{הערה|{{hebrewbooks|בנימין מטודלה|מסעות רבי בנימין|20762|עמוד כג|עמוד=32}}}}, אך לטענת מיכאל ארליך מדובר ככל הנראה בטעות של המעתיק, וצריך לומר ד' (=4), שכן כעשור לאחר מכן ביקר בירושלים הנוסע [[פתחיה מרגנשבורג]] והוא מספר על יהודי אחד בלבד שגר בה.{{הערה|מיכאל ארליך, [http://old.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/al-atar11_erlich.pdf יהודים בירושלים במאה הי"ב], על אתר; ביטאון לענייני ארץ ישראל במקורות יא (תשסג) 75-84}} הוא הותיר גם תיאור מרתק של אנשי [[מסדר אבירי היכל שלמה|מסדר הטמפלרים]], של [[הרובע היהודי]], [[הר הבית]], [[אורוות שלמה]], [[יד אבשלום]], [[עיר דוד#נקבת חזקיהו (נקבת השילוח)|השילוח]], ו[[הר ציון]]. הוא מספר אגדה מרתקת על [[קבר דוד המלך]] בהר ציון, לפיה 15 שנה לפני ביקורו בירושלים נכנסו פועלי ה[[פטריארך]] לתוך המערה שתחת קבר דוד המלך וראו את אולמות קברי המלכים, וכי פתח הקבר נסתם והועלם בפקודת הפטריארך.