חיים לוי (רב קראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הרחבה, עריכה, הגהה
שורה 5:
 
=== פעילותו ===
בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. במקביל לשירותו במשטרה החלה פעילותו יחד עם הרב עמנואל מסעודה ומר משה מורד בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל יחד עם הרב עמנואל מסעודה ומר משה מורד . בשנת 1956 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה (הוא קיבל אישור מיוחד מ[[עמוס בן-גוריון|עמוס בן גוריון]] מפקד משטרת תל אביב לעסוק בענייני דת וקהילה ). בשנת 1959 הוא ערך והוציא לאור את המהדורה הראשונה של ספרי התפילה שהדפיסו בארץ ישראל. הראשון היה "ספר ברכות מקוצר חלק ד''''" .''' בשנת 1961הביא לדפוס את חלק א' לסידור תפלה ובהמשך וכן סידורי התפילה חלק ב', ג' וד'.
 
במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה ואף קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] המכיר בזכויות העדה כחלק מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה [[יצחק בן-צבי]] שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1961%2F06%2F02&id=Ar01007&sk=52FE676F|הכותב=סופר דבר|כותרת=הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים|אתר=|תאריך=19.01.1956}}</ref>.
 
בשנת 1964 סערה המדינה עקב מתן גט על ידי בית הדין של העדה הקראית אשר לא הוכר על ידי מוסדות המדינה. דבר אשר הוביל להקמת ועדה ממלכתית לבדיקת המעמד האישי של היהדות הקראית . הרב חייםשנתמנה כדיין בבית לויהדין ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי והוביל את הדרישה להכרה של מוסדות המדינה בזכות היהודים הקראים למוסדות נפרדים מהרבנות הראשית.{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|הקראים עולים "על הבריקדה"|1970/04/03|01406}}}}
 
בשנת 1966 עת סיים הרב עובדיה מצליח את תפקידו כרב הקהילה באשדוד הרב חיים לוי פרש משירותו במשטרת ישראל ונתמנה במקומו לרב הקהילה באשדוד. במהלך תפקידו כרבה הקראי של אשדוד ואב בית הדין הוא הוביל את מאבק הקהילה לזכותה מימים ימימה למוסדות קהילה ודת וחתונת ביתו הבכורה מוניקה לבחיר ליבה משה מרזוק שהייתה במהלך תקופה סוערת זאת סוקרה בהרחבה בעיתונות.{{הערה|{{דבר|ק. וייס|(צילום)|1970/03/19|01100}}}}
 
במהלך כהונתו החלה תקופת פריחה שכמותה לא ידעה הקהילה. הרב חיים לוי יזם ימי עיון ולימוד וערבי גיבוש לבני העדה ופעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" בעיר אשדוד. במסגרת תפקידואחרי פטירתו של החכם דוד אלפרנגי בשנת 1987 נתמנה לוי לרבה הראשי של עדת היהודים הקראים בארץ ישראל . בתפקידו זה המשיך הרב לקדם את מורשת בני הקהילה ופעל רבות בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה וליווה את עורכי הדין שפעלו למען העדה בדיונים המשפטים בבג"ץ. הוא יצר וחיזק את הקשרים עם הקהילות מעבר לים וצאויצא לביקורים בקהילות הקראים בצרפת, טורקיה וחצי האי קרים ונפגש עם ראשי הקהילה ובני העדה. במסגרת ביקורו בקהילה בארצות הברית בשנת 1993 הרצה הרב חיים לוי באוניברסיטת "בארקלי" בפני חוקרים ותלמידים בנושא הקראות.
 
=== כתביו ===
הרב ראה בהקניית החינוך למורשת העדה ערך עליון והוא ערךפעל והוציאיחד לאורעם אתחכמי המהדורההעדה הראשונההוציא שללאור ספריספרים התפילהרבים של העדהחכמי באה"קהקראים. יחד עם המשפטן פרופ' [[מיכאל קורינאלדי]] ועיתונאי רשות השידור בערבית דוד אגמון, הוא תרגם את 'ספר המעמד האישי' שלשכתב המשפטן, המשורר והפילוסוף היהודי קראי [[מוראד פרג|מורד "בק" פרג אלישע]]. בהשראת 'אדרת אליהו' ספר ההלכה שחיבר החכם הקראי [[אליהו בשייצי]] כתב הרב וכתב שני ספרי לימוד ומבוא: "מעיין חיים" ו"תולדות חיים" המשמשים כחומר יסוד ללימוד והבנת הקראות .הרב הרב הרצה על תולדות הקראים וחכמיהם בחוגים ללימודי יהדות באוניברסיטאות ברחבי הארץ ופעל יחד עם חוקרי אקדמיה להבנת חשיבותה ותרומתה של הקראות למחשבת ישראל. בחירתו לרב ראשי עם סיום תפקידו של הרב עמנואל מסעודה היה אך טבעי. כרבה הראשי של העדה בארץ ישראל המשיך הרב לקדם את מורשת בני הקהילה בישראל ובעולם וכן פעל רבות בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה.
 
=== יחסו לרבנים ===