77
עריכות
אבי מאור מרזוק (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אבי מאור מרזוק (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
=== פעילותו ===
בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. במקביל לשירותו במשטרה החלה פעילותו יחד עם הרב עמנואל מסעודה ומר משה מורד בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל. בשנת 1956 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה
במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה ואף קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] המכיר בזכויות העדה כחלק מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה [[יצחק בן-צבי]] שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1961%2F06%2F02&id=Ar01007&sk=52FE676F|הכותב=סופר דבר|כותרת=הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים|אתר=|תאריך=19.01.1956}}</ref>.
בשנת 1966 עת סיים הרב עובדיה מצליח את תפקידו כרב
במהלך כהונתו כרב העיר אשדוד החלה תקופת פריחה שכמותה לא ידעה הקהילה. הרב חיים לוי יזם ימי עיון ולימוד וערבי גיבוש לבני העדה ופעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" בעיר. אחרי פטירתו של החכם דוד אלפרנגי בשנת 1987 נתמנה לוי לרבה הראשי של עדת היהודים הקראים בארץ ישראל
=== כתביו ===
|
עריכות