יהדות חרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הקודם עדיף |
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 168:
הזרם ה"[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]" [[התנגדות לחסידות|התנגד לשינויים שהביאה תנועת החסידות]] לאורח החיים היהודי-חרדי באירופה, או פשוט לא אימץ אותם. כשרבי [[חיים מוולוז'ין]], תלמיד [[הגר"א]], הקים ב-1802 את [[ישיבת וולוז'ין]], הישיבה המודרנית הראשונה, הוא ייסד את מגדיר הזהות הליטאי: "עולם הישיבות". בקרב הזרם הליטאי התפתחה [[תנועת המוסר]] מייסודו של רבי [[ישראל מסלנט]], הממוקדת בתיקון המידות, לצד הלמדנות. גישת החיים הליטאית מעודדת לימוד תורה במסירות, גם מתוך עוני, ואת האידיאל של "בן ישיבה". הלימוד בישיבות ובכוללים נסוב בעיקר על [[התלמוד הבבלי]] ו[[פרשני התלמוד הבבלי|פרשניו]]. ה[[תנ"ך]] כשלעצמו וכן [[קבלה]] או [[פילוסופיה יהודית]] כמעט שאינם נלמדים.
בקרב הליטאים יש כמה פלגים שהחלוקה ביניהם אינה חדה, והם מונהגים על ידי ה"גדולים" - מנהיגיו הרוחניים של המגזר. לאחר פטירת הרב [[יוסף שלום אלישיב]] [[המחלוקת בציבור הליטאי|התפצל ציבור זה]]. רובו קיבל את הנהגתו הרוחנית של הרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]] ולאחר פטירתו,את הרב [[חיים קנייבסקי]]
=== חסידים ===
| |||