הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף רוזין"

אגדות רבות שסופרו אודותיו נסובו על תשוקתו הלוהטת לעסוק בתורה. כך לדוגמה סופר כי כאשר למד עם אביו צעק עליו הרוגוצ'ובר כי הוא אינו מבין את הגמרא בכלל, ומיד אחר כך התנצל וביקש את סליחת אביו{{הערה|שם=אישים ושיטות|[[שלמה יוסף זוין]], פתיחת הפרק אודותיו ב'''אישים ושיטות'''.}}. עוד סופר כי הוא עסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד תורה - כשישב [[אבלות (יהדות)#שבעה|שבעה]] וב[[תשעה באב]]. משהעירו לו על כך, אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה{{הערה|הרב רבינר, "ההד", אייר, תרצ"ו; מצוטט בפתיחת הפרק אודותיו ב"אישים ושיטות".}}. לפי גרסה אחרת הוא ענה על השאלה מראיה מה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]]<ref>{{ירושלמי|מועד קטן|ג|ה}}.</ref> ש"אם היה להוט (=שואף ומשתוקק מאוד) אחר התורה, מותר", מאחר שלמי שקשה בלא תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי ומותר אף באבל. גם כאשר נטה למות וסבל מכאבים עזים, סיפר לסובביו כי הוא מייחל שהכאבים ייפסקו לפחות ליום אחד בשבוע כדי שיוכל ללמוד בריכוז{{הערה|שם=אישים ושיטות}}. מסופר שה[[מאיר שמחה הכהן|אור שמח]] התבטא על שקידותו של עמיתו, שאין גדלותו בזיכרונו המופלא, כי אין זו גדולה לזכור דברים שנלמדו רק אתמול ושלשום{{הערה|1=בספר רבינו מאיר שמחה הכהן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7338&hilite=d4c78d3f-3f37-4b5e-8472-dd9e41f5e28d&st=יוסף+רוזין&pgnum=182 באתר היברו בוקס], וכן הרב [[נתן גשטטנר]] בשיחות מלוה-מלכה (עמ' רכה)}}.

 

 

הרוגצ'ובר לא הסתפר, והיו ספקולציות שונות אודות מנהג משונה זה. שמועה אחת אומרת כי הוא ראה בתספורת בזבוז זמן - [[ביטול תורה]], אחרים אמרו כי קיבל על עצמו [[נזירות]] מגיל צעיר. וסיבה אחרת, פרוזאית יותר, היא שבשל מחלת עור שהייתה בראשו הוא לא יכול היה להסתפר.

* '''שו"ת צפנת פענח החדשות א''' - שו"ת בענייני [[אורח חיים]] ו[[יורה דעה]]. בנוסף, מצורפים הערות על [[ארבעה טורים|הטור]] חלק [[אבן העזר]], מכתבים וכן הערות על שירי ר' [[יהודה הלוי]]. יצא לאור בשנת התש"ע. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.

* '''שו"ת צפנת פענח החדשות ב''' - שו"ת בענייני אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, [[חושן משפט]], [[סדר קדשים|קדשים]] ו[[סדר טהרות|טהרות]]. בנוסף, מצורפים מכתבים וכן הערות על ה[[שאילתות]] ועל [[ספרי הגר"א#ספרי הלכה|ביאור הגר"א לשולחן ערוך]]{{הערה|כאמור לעיל, דבר חריג בכתביו, בהם בדרך כלל לא מוזכרים [[אחרונים]].}}. יצא לאור בשנת התשע"ב. נערך על ידי הרב אברהם ישעיהו בירנהק ממודיעין עילית.

* חלופות מכתבים איתו ניתן למצוא בקובץ תלמידי [[ישיבת חכמי לובלין]] ('''כוכבי אור'''), ב'''קובץ מאמרים''' לרב [[אלחנן וסרמן]], ב'''כתבי ר' יחיאל''' לרב יחיאל גוטווירטה [נערך על ידי הרב מנחם מנדל טננבוים מהר נוף], ב'''תורת לוים''' לרב [[יוסף סג"ל]], וב'''נר אברהם''' של תלמידו הרב מרדכי סאוויצקי.

* '''מכתבי תורה''' (יצא לאור בשנת תרצ"ז) - התכתבות בין הרוגצ'ובר לרב אלמוני, רבי מרדכי קאלינא, שהתקיימה בין השנים [[ה'תרצ"ב]] - [[ה'תרצ"ו]]. הספר מכיל 290 מכתבים קשים להבנה, ובן זוגו של הרוגצ'ובר לתכתובת מתגלה כגאון חריג החושב ולומד בסגנון דומה לזה של הרוגצ'ובר{{הערה|שם=מכתבי תורה|הרב זוין, '''אישים ושיטות''', בפרק "הרוגאצ'ובי ובן לוייתו".}}. תחילתה של ההתכתבות במכתב ששלח הרב קאלינא לרוגצ'ובר, ומשם והלאה ההתכתבות התגלגלה לעסוק במאות נושאים שונים והקיפה תחומים רבים. רובה של ההתכתבות נגע לעניינים תאורטיים ולא הלכה למעשה, ולרוב אין זה ויכוח הלכתי אלא מעין דיון בנושאים רבים{{הערה|שם=מכתבי תורה}}.