פורמנט – הבדלי גרסאות

כאשר תדר הצליל היסודי גבוה מתדר הפורמנט של המערכת האקוסטית הנדונה, אובד המידע הנישא ע"יעל ידי תדרי הפורמנטים. תופעה זו ניכרת לאוזן כשמאזינים לזמרת [[סופרן]], השרה בתדרים כה גבוהים שקשה לזהות את התנועות שהיא מבטאת. נמצא כי [[זמר]]ים מאומנים מבטאים פורמנט ברור בסביבות 3,000 הרץ (2,800-3,400 הרץ) שאינו מופיע בספקטרום התדרים של זמרים לא מאומנים. פורמנט נוסף זה מאפשר למאזינים להבין את זמרתם גם כאשר הם מלווים ע"יעל ידי [[תזמורת]]. ניתן לעבוד על הגיית פורמנט זה באמצעות תרגילי [[פיתוח קול]].

[[עיצורים פוצצים]] (ובמידה מסוימת גם [[עיצורים חוככים]]) משנים את תדר הפורמנטים בתנועות השכנות להן. [[%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D#.D7.A2.D7.99.D7.A6.D7.95.D7.A8.D7.99.D7.9D_.D7.93.D7.95_.D7.A9.D7.A4.D7.AA.D7.99.D7.99.D7.9D|עיצורים דו-שפתיים]] (כמו 'בּ‏' ו-'פּ') מורידים את תדר הפורמנטים. ל[[עיצורים אפיים]] יש בדרך כלל פורמנט נוסף בסביבות 2,500 הרץ. [[עיצורים וילוניים]] (כמו 'ק' ו'ג') מבוטאים ע"יעל ידי הצמדה רגעית של הלשון לחך הרך, המכונה [[וילון (אנטומיה)|וילון]]. בהתאמה, עיצורים וילוניים אלה מאופיינים בפורמנט שני ושלישי (f₃ ו-f₂) שתדריהם מתבדרים זה מזה כאשר הלשון נפרדת מהחך הרך. [[עיצורים מכתשיים חכיים]] (כמו 'ט' ו'ד') משנים אף הם את הפורמנטים השכנים להם, אך אופן השינוי תלוי במיקום התנועה. שינויים בתדרי הפורמנטים של תנועה כפונקציה של הזמן מכונים 'מעברים פורמנטיים' ('formant transitions').

כאמור, בדרך כלל ניתן לזהות [[תנועה (בלשנות)|תנועה]] באופן חד-משמעי לפי שני הפורמנטים הראשונים f₁ ו- f₂. תדרי פורמנטים אלה נקבעים בעיקר ע"יעל ידי מיקום ה[[לשון]]: הנמכת הלשון מביאה לעליה בתדר הפורמנט הראשי f₁ ([[תנועות פתוחות]]) ואילו שליחת הלשון קדימה מביאה לעליה בתדר הפורמנט המשני f₂ ([[תנועות קדמיות]]). הטבלה הבאה מסכמת את תדרי הפורמנטים הראשיים המאפיינים תנועות שונות: