Internet Protocol – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
כדי שתקשורת מבוססת IP תעבוד כראוי, כל רכיב ברשת נדרש להגדרת כתובת IP, מחשב ללא כתובת IP לא יוכל לייצר תקשורת IP מול מערכות אחרות. קיימות שתי דרכים מרכזיות להגדרת כתובת IP. ניתן להגדיר כתובת סטאטית קבועה שתלווה אותו תמיד, לחילופין ניתן להגדיר הכתובת כדינמית, במקרה זה המחשב יחפש כתובת זמינה בזמן ההפעלה בשרת DHCP, לשרת זה יכולת חלוקה של כתובות IP על פי דרישה. בדרך כלל שרתים, מדפסות וציוד מרכזי אחר יופעלו עם כתובות קבועות בעוד שתחנות עבודה יעבדו לעיתים קרובות עם כתובת דינמית.
 
אחת הסיבות לפופלריות של פרוטוקול ה IP היא שיטת מתן הכתובות הקלה לשימוש ו"הקלות" בה ניתן לקשר בין כתובת המחשב לבין מיקומו הלוגי והפיזי ברשת. מכייון שלכל מחשב כתובת בת 4 מספרים (כל אחד בטווח שבין 0 ל 255), כאשר בדרך כלל די בשני המספרים הראשונים כדי לקבל אינדקציה ברורה על מיקום המערכת. גם המספר האחרון משחק תפקיד ומספרים כמו 1 או 255 משמשים לעיתים קרובות כציון ל [[Default gateway]]. השימוש בארבעה מספרים בטווח שבין 0 ל 255 מייצר טווח תאורטי מעל 4 מיליארד כתובות, טווח שנראה שלעולם לא ינוצל בשנים 1981-1973 בהם הוגדר הפרוטוקולטווח כתובות אך עקב מדיניות מסירת כתובות מתירנית מצד אחד והצורך האמיתי בכגתובות מצד שני למעשה "נגמרו" טווחי הכתובות הפנויים עד כדי כך שחברת מיקרוסופט רכשה בשנת 2011 טווח כתובות של כ 666 אלף כתובות החברת נואטלנורטל שהוכרזשהוכרזה כפושטת רגל בסכום של 7.5 מליון דולר<sup>3</sup>
 
== גרסאות ==
158

עריכות