ויקיפדיה

שלומית כהן-אסיף – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה קלה ותיקון שגיאות
שורה 2:
|תמונה=שלומית כהן אסיף 1.jpg
}}
'''שלומית כהן-אסיף''' (נולדה ב-[[5 באפריל]] [[1948]]) היא [[משורר]]ת ומספרת ישראלית. כהן-אסיף כתבה 70 ספרים, וזכתה ב-18 [[פרס (זכייה)|פרסים]] שונים בתחום ה[[ספרות]], ביניהם [[פרס זאב לספרות ילדים ונוער]], [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]], ובשנת 1995 זכתה

ב[[פרס אקו"ם]] על מפעל חיים בתחום ספרות הילדים והנוער. זוכת [[פרס ביאליק]] לשנת [[תש"ע]], ([[2010|2010)]], פרס מפעל חיים ע"ש [[אריק איינשטיין]] לשנת 2017, פרס שרת התרבות בתחומי היצירה ספרותית, פרס מפעל חיים בתחום ספרות הילדים לשנת [[תשע"ט]] (2019){{הערה|[https://www.ynet.co.il/entertainment/article/rke7iNL1U הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות בתחומי היצירה ספרותית 901 אלף שקלים יחולקו בין 41 סופרים ומשוררים במגוון קטגוריות ספרותיות. בין הזוכים: שלומית כהן אסיף] [[ynet]] 29 בדצמבר 2019}} ו[[פרס דבורה עומר]] על מפעל חיים לשנת 2020.
 
==ביוגרפיה==
שלומית כהן-אסיף נולדה ב[[עיראק]] ועלתה ארצה בגיל שנה וחצי. היא למדה והתחנכה ב[[חולון]] בבית הספר "[[תיכון אילון|תיכון חדש]]" בעיר. במהלך שירותה הצבאי כקצינת חינוך, החלה לפרסם את [[שיר]]יה. למדה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ופרסמה בעיתונות ראיונות ורשימות ביקורת על [[ספרות]] ו[[תיאטרון]].
 
ספר שיריה הראשון, "שש ביד שמאל", פורסם ב-[[1975]]. בהמשך פרסמה יותר מ-70 ספרים, שחלקם הופקו ל[[מחזה|הצגות]], [[תערוכה|תערוכות]] וסרטיםו[[סרטים מצוירים]] ותורגמוואף תורגמו לשפות אחרות וזכתה ב-17 פרסים. ספרה "מסיבה בגן העכברים" ייצג את [[ישראל]] בתוכנית הטלוויזיה האמריקאית "[[רחוב סומסום (ארצות הברית)|רחוב סומסום]]". בשנת [[2002]] הוקם בחולון [[גן פסלים]] על פי ספרה
 
ב-[[2002]] הוקם בחולון [[גן פסלים]] על פי ספרה "הארנב ממושי", שיצא ב-[[1988]]. שיריה מבוצעים על ידי יוצרים ידועים ביניהם: [[אריק איינשטיין]] ו[[יהורם גאון]]. אסיף כתבה את השירים לסדרת הטלוויזיה "[[גאון של אבא]]" בכיכובו של יהורם גאון.
"[[הארנב ממושי]]", שיצא ב-[[1988]]. בשנים 2013-2009, כתבה את השירים לסדרת הטלוויזיה "[[גאון של אבא]]" בכיכובו של יהורם גאון. שיריה מבוצעים על ידי יוצרים ידועים ביניהם: [[אריק איינשטיין]] ו[[יהורם גאון]].
 
היא זכתה ב-17 פרסים.
 
==יצירתה==
חלק משיריה של שלומית כהן-אסיף עוסקים ב[[כאב]] וסבל שחווים הגיבורים, במסגרת ה[[משפחה]] או במסגרת הסביבה הרחבה יותר. הילדים בשירים מגיבים לתחושות אלו בתמימות ובחוסר הבנה, ומפעילים [[מנגנוני הגנה]] שונים כדי להתמודד עם חוויית המצבים הקשים. רוב השירים מסתיימים בסוף ריאלי ולא אידיאלי, כפי שמקובל בספרות הילדים. המשוררת נוקטת באמצעים שונים כדי לעצב מצבים [[טראומה נפשית|טראומטיים]] עבור ילדים, כמו ה[[כעס]] כלפי ה[[מת]] על היעלמותו. דוגמה לכך ניתן לראות בשיר "אבא בתמונה", בו הילד מתקשה לקבל את מות [[אב]]יו, פונה אל תמונתו ומנסה ליצור עמו [[דיאלוג]]. בשיר "כפתור ופרח", ילד [[יתום]] מאמו עומד חסר אונים מול החברה החוגגת את [[יום האם]]. בשיר זה ובשירים נוספים של כהן-אסיף, מודגשת אטימותה של החברה למצבים כאלה.
 
חלק אחר של שיריה עוסק ב[[אהבה]], ובחשיבותה הגבוהה בעולמו של כל ילד וכל אדם. להשקפתה, האהבה עוזרת להתגבר על קשיים, לצמצם מרחקים, לפתור בעיות ולחלום. על פי רבקה גרווןגרון, ביצירותיה מתארת כהן-אסיף כמה סוגי אהבות, לדוגמה:
* אהבה כמקסם לעת מצוקה - אהבה [[מאגיה|מאגית]] המשפרת כאב ומשנה מציאות כואבת על פי צורכי הפרט (למשל, בשיר "נשיקה בכיס", משמשת הנשיקה כמרפא: "אם תלך לאיבוד, אם מישהו ירביץ, אם משהו יכעיס, אם תהיה עצוב, יש לך נשיקה בכיס").
* אהבה כצורך חיוני לילדים ב[[התפתחות]]ם – אהבה במשפחה בין ה[[הורות|הורים]] לילד ובין הילד לאחיו (למשל בשיר "לפעמים אוהב, לפעמים לא", הילד מביע את חרדתו כאשר אחיו לא מפגין את אהבתו אליו – "אחי לא אוהב אותי, הוא צעק עלי... אחי אוהב אותי. ילד הכה אותי... אחי בא בריצה ודחף את הילד").
* אהבה תמימה – התשוקהתשוקה לקשר, להדדיות ולגילויי אהבה (למשל בשיר "הלכתי להביא פרפר לרות", גיבור השיר מוצג כמחזר מוצהר,. הדברים נאמרים בגלוי ובפשטות: "הלכתי להביא פרפר לרות. רות אוהבת פרפרים ואני אוהב את רות").
* אהבה כתופעה קוסמית – תופעה טוטאלית החוצה גבולות ומקיפה את כל העולמות (לדוגמה בשיר "מכתב" מוצגת אהבה בלתי אפשרית בין [[השמש]] ל[[ירח]] המשתוקקים להיפגש: "הירח כתב לשמש מכתב: יקירה בואי נפגש! למכתב הוסיף ציור יפה וברור. השמש שלחה לירח כדור של אש על גלויה מצוירת: נפגש. בוודאי. רק כתוב היכן ומתי").
* כמיהה רומנטית ושיברה – אהבה שאינה הדדית, אלא כוללת גם תסכולים ואכזבות (למשל בשיר "כבר אחר שש", מצפה הגיבור לרות והיא לא מופיעה: "רות אמרה אבוא בשעה ארבע או חמש. ועכשיו כבר אחרי שש").
לדעת חוקרת הספרות אילנה [[אילנה אלקד-להמן|אלקד-להמן]], ביצירתה של שלומית כהן-אסיף הנושא ה[[ארס פואטיקה|ארספואטיארס -פואטי]] בולט במיוחד, כבר מקובץ הסיפורים הראשון שפרסמה. שבעה-עשר סיפורים (מתוך 71) שפורסמו בספרים שונים 1979–1987, הם סיפורים ארס-פואטיים מובהקים. חמישה סיפורים נוספים נוגעים באופן כלשהו בסוגיות ארספואטיותארס-פואטיות. גם בספרי השירה שלה קיימים שירים העוסקים בסוגיות ארספואטיותארס-פואטיות. השאלות הארס-פואטיות שמעלה כהן-אסיף ביצירותיה, והתשובות להן, מקיפות "עולמות" מעבר לתחום שעסקו בו בעבר בספרות הילדים העברית. מועלות סוגיות ביחס למהות ה[[אמנות]]; זהות האמן; תהליכי ה"הכשרה" שלו; יחסי היוצר עם ה[[חברה (סוציולוגיה)]], עם ה[[שלטון]] ועם קהל קוראיו; תפקיד היצירה האמנותית ועוד.
 
==ספריה (רשימה חלקית)==
שורה 89 ⟵ 94:
== לקריאה נוספת ==
[[קובץ:שלומית כהן אסיף 052.JPG|ממוזער]]
* [[אילנה אלקד-להמן]], (1989). ארס״ארס-פואטיקה בסיפורי שלומית כהן-אסיףאסיף״, '''באמת?!''',3: 64-47
* רבקה גרון, (2002), כאב״כאב וסבל בשירי שלומית כהן-אסיף: מבחר יצירות לילדים שנושאן חולי ומוותומוות״. '''[[מעגלי קריאה]]''', 29: 66-70
* שרה ציוני, (2002), שירי״שירי אהבה ביצירתה של שלומית כהן-אסיףאסיף״, '''[[מעגלי קריאה]]''' 29: 71-80
* "סודות משולחן הכיתה – החלום זה המשקפיים שלי", הוצאת ספרים דומינו, 1990
* שלומית כהן-אסיף, '''חוטם המזל''', ב[[אנתולוגיה]] "תמונה קבוצתית" ([[ספרות ישראלית]] במאה ה-21), עמ' 362–365, [[הוצאת כרמל]], 2017.
שורה 109 ⟵ 114:
* {{ynet|אורין ויינברג|שלומית כהן-אסיף: "הייתי רוצה להעז ולכתוב דמויות מרושעות יותר בסיפורים שלי"|5021900|7 באוקטובר 2017}}
* {{עיונים בספרות ילדים|רבקה גרון|"הלב הוא מחבוא" - על פסיפס האהבה בשירי שלומית כהן-אסיף|13-074-087|תשס"ג-2003}}
* [http://alaxon.co.il/thought/אגרטל-החרס/ אגדה של שלומית כהן -אסיף "אגרטל החרס"], באתר "[[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]]"
* [http://alaxon.co.il/thought/פֶּסֶל-חידה/ אגדה של שלומית כהן -אסיף: "פסל-חידה"], באתר "[[אלכסון (כתב עת)|אלכסון]]"
* {{מקור ראשון|מאיה פולק|הספר ה-72: "אני רוצה לבוא לעולם עם השירה שלי"|culture/261079|2 בספטמבר 2020 }}
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שלומית_כהן-אסיף"