פריפריה – הבדלי גרסאות

במהלך השנים הראשונות תשומת לבם המיידית של עולים אלה הייתה נתונה למלחמת הישרדות אישית ורק בשלהי שנות ה-50 החלה להתגבש בקרבם זהות עצמית. אבל בשלב זה כבר נקבעה העובדה הגאוגרפית המהותית: מקום קליטתם של המוני המהגרים נקבע הרחק מהמרכז. תושבי הפריפריה, שלעיתים קרובות זוהו או זיהו עצמם כ"שולי המדינה", לא התגאו במעמדם כאותם חלוצים שפנו אל ה[[ספר (פוליטיקה)|סְפר]] בטרם קום המדינה כדי ליישבו מבחירה אידאולוגית. הם חשו אי-צדק כלפי הניכור המתקיים, מעצם הגדרת הפריפריה, בינם ובין מה שנתפס כ"מרכז" - הן מבחינת תשתית חומרית והן מבחינה כלכלית{{הערה|שם=צחור|1=[[זאב צחור]], [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4825 על יחסי מרכז ופריפריה בישראל במהלך תקופות שונות], באתר [[הספרייה הווירטואלית של מטח]]. פורסם במקור בספר "ישראל 2000", הוצאת מקסם, 2000}}.

 

 

הריחוק מהמרכז, שיעורי האבטלה והעוני גרמו לכך שבמהלך השנים תשתיות הבריאות גם הן לא התפתחו כפי שניתן היה, ומנתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] עולה כי ביישובים הפריפריאליים אנשים חיים פחות שנים מאשר במרכז הארץ. בנוסף כ-19% מהתושבים אף לא ניגשים לקבל טיפול רפואי עקב אי יכולת כלכלית (נכון לאוגוסט 2019).