מונרכיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הכל את הציטופלזמה הבין תאית תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ שחזור |
||
שורה 1:
{{עריכה|הנושא מוצג באופן מבולגן ומסורבל|נושא=מדעי החברה}}
{{מפנה|ממלכה}}
{{מפנה|מלכות}}
[[קובץ:Monarchies of the world.PNG|שמאל|ממוזער|250px|מונרכיות העולם - מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול]]
'''מוֹנַרְכְיָה''', '''ממלכה''' או '''מלוכה''' (ב[[יוונית]]: μοναρχειν - "שלטון יחיד", μονος (מונוס) - יחיד, αρχειν (ארכיה) - לשלוט) היא שיטת [[ממשל]] שבה [[ראש מדינה|בראש המדינה]] עומד שליט יחיד המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו. לגיטימיות השלטון נובעת לרוב מכוח הורשה אך לעיתים גם מסיבות אחרות כגון מכוח המסורת והנוהג או מתוקף החוק. טענה זו ללגיטימיות היא המפרידה בין המונרכיה ל[[דיקטטורה]]. ראש המדינה מכונה '''[[מונרך]]''' ולו מעמד טקסי מיוחד המלווה בתואר כבוד כגון: [[מלך]], [[נסיך]], [[קיסר]], [[צאר]], [[ברון]], [[דוכס]], [[רוזן]], [[אמיר]], [[סולטאן|סולטן]], [[שאה]], [[אפיפיור]] וכו'.
שורה 8 ⟵ 9:
המונח "מונרכיה" יכול לשמש גם לתיאור [[מדינה]] הדוגלת בשיטת השלטון המונרכית. לעומת זאת, מדינות כאלו מזהות עצמן באופן צר יותר לפי התואר בשימוש על ידי המונרך, לדוגמה: ממלכה, [[אמירות]], [[נסיכות]], [[קיסרות]], סולטנות או [[דוכסות]]. גם הדרך שבה מגדירה המדינה את שיטת הממשל שבה, יכולה להשתנות כתלות בתואר המונרך, ולהיקרא מלוכה למשל.
==סמכויותיו של
נהוג לסווג את מונרכיות עצמה לפי סמכויותיו של המונרך, כמות הכוח שבה הוא אוחז לעומת רמת כפיפותו לעם או למוסדות אחרים. ניתן להבחין בשלושה סוגים של מונרכיות, לפי סיווג זה:
*[[מונרכיה
*[[אבסולוטיזם פוליטי|מונרכיה אבסולוטית]]
*[[מונרכיה חוקתית]]
שורה 26 ⟵ 27:
==סוגי מונרכיות==
הדגם הידוע והמקובל כיום של מונרכיה הוא זה של שליט או ראש מדינה, יהיו סמכויותיו אשר יהיו, המקבל תפקידו בירושה וממשיך לכהן בו למשך כל שארית חייו. עם מותו עובר התפקיד הלאה לבנו או במקרים מסוימים לבתו וכן הלאה, שיטה המכונה "[[מונרכיה העוברת בירושה]]". כך למשל לפי התנ"ך שלט [[דוד]] על [[ממלכת ישראל המאוחדת]], ועם מותו ירש אותו בנו [[שלמה]]. עם מות שלמה ירש אותו בנו [[רחבעם]], אף על פי שרק [[ממלכת יהודה]] נשארה תחת שלטונו לאחר [[פילוג הממלכה]], וכך המשיך השלטון לעבור מאב לבן. בפועל, מבחינה היסטורית, התקיימו סוגים שונים של מונרכיות שלאו דווקא עמדו בדגם המוצג לעיל.
ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], היו מסורות שונות של מונרכים נבחרים, בעיקר בחברות נודדות, כמו ה[[שבטים גרמאנים|שבטים הגרמאנים]] לפני שהקימו ממלכת קבע על הריסותיה של האימפריה הרומית. לעיתים קרובות התגלו ניגודי עניינים כאשר הבית השולט רצה שבניו ימשיכו לשלוט אך אצולה נרחבת יותר התחרתה בו. במקרים כאלה, ירושת השלטון בפועל הייתה תלויה, לרוב, בפופולריות המועמד או תמיכה בו מצד הכוחות החמושים. האחרונים הבינו את מידת השפעתם בבחירת השליט ולעיתים אף העריכו עצמם יותר מדי עד כדי העלאתם של חסרי יכולת ופושעים לשלטון. היו מקרים שבהם טוען לכתר שהיה מועדף על הכוחות החמושים אף הסית אותם למרד של ממש לשם תפיסת השלטון. המלכים ה[[התרבות ההלניסטית|הלניסטים]] של [[מוקדון]] ושל [[אפירוס]] נבחרו על ידי ה[[צבא]] מתוך כלל הגברים החברים בבית המלוכה. שיטה זו הייתה קרובה לשיטת הבחירה ב[[היסטוריה של הדמוקרטיה#יוון העתיקה|דמוקרטיה היוונית]], שבה זכות הבחירה ניתנה רק לאזרחים, משום שלרוב, שירות צבאי נקשר עם קבלת אזרחות. במוקדון מסורת זו המשיכה עד פירוק הממלכה בידי הרומאים לאחר מלחמת מוקדון השלישית. בחירת המונרך הייתה נהוגה גם ב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]], שם מוסד ה"נסיכים הבוחרים" בחר את [[קיסרי רומא]].
היו מונרכיות שהתקיימה בהן מערכת של מעבר השלטון בירושה, מאב לבן, אך הסמכויות הפוליטיות של המונרך לא באמת היו ברשותו. היו מונרכיות שבהן הכוח האמיתי שכן אצל ה[[צבא]], כך היה ב[[יפן]], שם ראש הצבא, ה[[שוגון]], הפך למונרך בפועל תחת [[קיסר יפן]], וכך היה גם ב[[תאילנד]]. במונרכיות אלו ראש הצבא קיבל לרוב תפקיד דומה ל[[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] של ימינו (כלומר - ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]]), ולעיתים תפקיד זה החל אף הוא לעבור בירושה. ב[[איטליה הפאשיסטית]], התקיימה המונרכיה זמן רב לצד המפלגה הפשיסטית. דו-קיום דומה, אך קצר יותר, התרחש גם ב[[רומניה]], ב[[הונגריה]] וב[[יוון]]. [[ספרד]] תחת שלטונו של [[פרנסיסקו פרנקו]] הייתה מונרכיה באופן רשמי, אך לא היה מונרך על כס המלכות. לאחר מותו של פרנקו, ירש את מקומו כ[[ראש המדינה]] בנו של הטוען לכתר הבורבוני, [[חואן קרלוס הראשון מלך ספרד|חואן קרלוס הראשון]]. יש להפריד בין המתואר לעיל לבין המונרכיות החוקתיות המוכרות לנו היום, כאן דובר על מצב בו נראה שלמונרך סמכויות מסוימות אך בפועל אין לו יכולת להפעילן, זה שונה מהמונרכיה החוקתית שבה גם אם סמכויות המונרך אפסיות והכוח נמצא בידי אחרים, הדבר הוא רשמי, ברור וידוע לכל.
היו מצבים שבהם דיקטטור הכריז על עצמו כמונרך של [[רפובליקה]] לשעבר, ובכך החל במונרכיה שהוכרזה על-ידו וללא כל קשר לשושלת קודמת כלשהי. המפורסם מאלה, היה [[נפוליאון בונפרטה]] שהמליך עצמו ל[[קיסר]] הראשון של [[צרפת]] (שהייתה ממלכה בימי קדם), לאחר שהצליח, בצורה חוקית, להשיג שליטה על הרפובליקה הצרפתית בתור קונסול ראשון לשארית חייו. חיקוי בוטה של אימפריית נפוליאון בוצע על ידי הדיקטטור [[בוקסה הראשון]] באימפריה המרכז האפריקאית הענייה עד מאוד (כיום, לאחר שזכתה בעצמאותה היא מכונה [[הרפובליקה המרכז אפריקאית]]). בנוסף, גם [[יואן שיקאי]] הכתיר עצמו כקיסרה של האימפריה הסינית, שלא זכתה לראות ימים רבים, מספר שנים אחרי שנוסדה [[הרפובליקה הסינית]].
ישנן מדינות להן ניתן לקרוא "רפובליקות וירטואליות" או "מונרכיות [[דה פקטו]]". אלו הן מדינות המכריזות על עצמן כ[[רפובליקה|רפובליקות]] אך נראה שבפועל מתקיים מעבר בירושה, מאב לבן, של תפקיד ראש המדינה. במדינות אלו בנו של ראש המדינה הופך ליורש העצר המיועד, דבר היוצר מעין שושלת, אך צורת מעבר שלטון זו אינה מעוגנת בחוקה. מדינות אלה הן אולי רפובליקות מהבחינה התאורטית, אך בפועל הן מונרכיות, גם אם לא הכריזו על כך רשמית בחוקתן. במאה העשרים התקיימו מונרכיות מסוג זה ב[[ניקרגואה]] ו[[האיטי]], ובתחילת המאה העשרים ואחת התקיימו מונרכיות כאלה גם ב[[קוריאה הצפונית]] וב[[סוריה]]. אולם, יש להזהר בהגדרתן של מדינות כרפובליקות וירטואליות או מונרכיות דה פקטו - מעבר בודד של השלטון מאב לבן, ללא מנגנון חוקתי המחייב מעברים מסוג זה, אינו בהכרח מעיד על היותה של המדינה מונרכיה. מעבר השלטון הבא עלול להיקבע בדרך אחרת על ידי האחראים האמיתיים על קביעת השלטון (שכן דיקטטור מת מאבד את כוחו). קיימים מקרים שבהם רפובליקות דמוקרטיות אמיתיות יצרו מצב בפועל של מעבר השלטון בירושה, לעיתים עד כדי מצב של "שושלת שלטון" בת שלושה דורות (כך קרה עם משפחת גנדי ב[[הודו]]), אך שליטים אלה שולטים רק בעת כשמפלגתם בשלטון.
אפילו היותו של המונרך שליטה הריבוני של המדינה לא תמיד הייתה עובדה בשטח. קרו מקרים שבהם הפסידה מדינה את ריבונותה לטובת מדינה אחרת, אך המוסד המונרכי שבה נשמר. במצבים שכאלו, הפכה לרוב המונרכיה, כמו המדינה עצמה, לתלויה בכוח הריבוני החדש. כתוצאה מכך אמנם המונרך נשאר במעמדו אך בפועל הפך ל[[וסאל|ווסאל]] [[פיאודליזם|פיאודלי]], אם קרה הדבר ב[[ימי הביניים]], או היה לחלק מצורת השליטה העקיפה של המדינה הריבונית, אם למשל מדובר בשיטה אותה נקטו הבריטים בכיבושיהם בתקופה הקולוניאלית.
==המשכיות במונרכיה==
{{ערך מורחב|סדר הירושה}}
מונרכים מכהנים בתפקידם, ברוב מכריע של המונרכיות, כל ימי חייהם. מונרכיות נבחרות, כפי שהיו נהוגות ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], כמעט וחלפו מן העולם. בעת פטירתו של המונרך, או במקרים נדירים ביותר פרישתו, עולה הצורך להעלות מונרך חדש. במונרכיות חוקתיות, דרך בחירתו של [[יורש עצר|המונרך הבא]] ודרך המלכתו קבועה ב[[חוקה]] או ה[[חוק]], כפי שהועברו על ידי המחוקק. מונרכיות אחרות פועלות לפי מנהגים ומסורות או חוקים כפי שנקבעו על ידי המונרך הקודם. בשנים המקרים, ברוב מכריע של המונרכיות, מ[[ימי הביניים]] ועד ימינו אנו, מדובר בחוק הירושה.
חוקי הירושה מסתמכים על כך שהשלטון מצוי בידי שושלת מסוימת ועובר בה מדור לדור. משפחת השלטון יכולה לטעון, במקרים מסוימים, שהשלטון נתון לה מתוקף זכות או בחירה אלוהית ולכן זוהי זכותה ואף מחויבותה להמשיך ולשלוט בכתר. בהכרזות רבות שבוצעו על ידי מונרכים מופיע הביטוי "בחסד האל" (by the Grace of God) כראיה לתוקף האלוהי של השלטון. לעיתים, מוצדקים חוקי הירושה בטענה שאנשי המשפחה טובים יותר מלידתם, רק בשל הדם הזורם בעורקיהם (היותם בעלי "דם כחול"), אם מפאת אותה "בחירה אלוהית" או מסיבות אחרות (את טענה זו באו רעיונות [[עידן האורות|ההשכלה]] להפריך בהכריזם ש"כל בני האדם נולדו שווים").
לפי שיטת הירושה, המונרך הבא צריך להיות שייך לשושלת המלוכה ובעל יחוס וקשר דם למונרך הקודם או לאחד המונרכים הקודמים בשושלת. לרוב נהוג לבחור באדם בעל קשר הדם הקרוב ביותר למונרך האחרון עם עדיפות לגיל ולזכרים. כלומר: היורש יהיה בנו הגדול ביותר של המונרך הכשיר לירושה, ואם אין כזה בנמצא - האח הגדול ביותר של המונרך הכשיר לירושה, ואם אין גם כזה בנמצא - בתו הגדולה ביותר של המונרך הכשירה לרשת אותו. דוגמה למונרכיה מסוג זה היא [[הממלכה המאוחדת]]: אילו היה ל[[אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת|אליזבת השנייה]], מלכת הממלכה, אח צעיר, הוא זה שהיה יורש את הכתר עם מות אביה, [[ג'ורג' השישי מלך הממלכה המאוחדת|המלך ג'ורג' השישי]].
אולם לא תמיד זהו המצב. במונרכיות מסוימות מאפשרים חוקי הירושה רק לזכרים לרשת את הכתר - כך למשל ב[[יפן]], שם אסור לנשים לרשת את כס הקיסרות. חוק זה העמיד את שושלת הקיסרות בסכנה, כאשר לבניו של ה[[קיסר יפן|קיסר]] [[אקיהיטו]] נולדו בנות בלבד עד לשנת [[2006]], אז נולד נכד זכר שהבטיח את המשך השושלת. טרם היוולדו של נכד זה, עלתה ההצעה לאפשר גם לבנות לרשת את הקיסר, אך הדיונים בה הוקפאו עם הולדת הבן המיוחל. במונרכיות אחרות כלל אין חשיבות למינו של הצאצא הבכור ובכל מקרה הוא ירש את המונרך בעת מותו - זהו המצב ב[[שוודיה]], שם [[ויקטוריה, נסיכת שוודיה|הנסיכה ויקטוריה]] היא יורשת העצר אף על פי שיש לה אחים זכרים (משום שהם צעירים ממנה).
בזמנים קדומים נוצרו מצבים שבהם לא היה ברור מי יִרש את המונרך, והדבר הוביל לעיתים אף למלחמות עקובות מדם. כיום ישנה מחלוקת בנוגע לחוקי הירושה הנהוגים במספר מונרכיות החברות ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], כמו [[הממלכה המאוחדת]] וממלכות [[סקנדינביה]]. מונרכיות אלו דורשות מהמונרך העומד בראשן לאחוז באמונה [[דת]]ית מסוימת (בממלכה המאוחדת הדבר נקבע בחוקה בשנת [[1701]], בחוק שנקרא Act of Settlement). דרישה זו סותרת את חוקי האיחוד האירופי האוסרים מניעת בחירתו של אדם לתפקיד ציבורי בשל דתו.
המשכיות השלטון במדינות הנמצאות תחת שליטתו של כוח זר, הייתה תלויה לעיתים תכופות בהסכמתו. הכוחות השולטים שמרו לעצמם את הזכות להדיח ולהחליף מונרכים לא נאמנים, לדוגמה: [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]], לאחר שהחריב את [[בית המקדש הראשון]], הדיח והגלה את [[צדקיהו]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] שמרד בו, והחליפו ב[[גדליהו בן אחיקם]].
==שקיעתה של מונרכיה==
מדינה יכולה לחדול מלהיות מונרכיה על ידי שינוי חוקתי, לרוב באמצעות [[משאל עם]] בו ישאלו האזרחים האם ברצונם להמשיך בצורת השלטון הנוכחית או להחליפה, כפי שקרה ב[[איטליה]]. אם אין הדבר אפשרי, ישנה אפשרות של ביצוע [[מהפכה]] שבמהלכה יודח המונרך, תופל המונרכיה ויכונן משטר חדש, כפי שקרה ב[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]]. לרוב, מוחלפת המונרכיה ב[[רפובליקה]], שבה, בניגוד למונרכיה, ראש המדינה נבחר על ידי האזרחים ואינו עובר בירושה.
במקרה של מונרכיות הנשלטות בידי כוח זר, יכול אותו הכוח לשנות את שיטת הממשל, בין אם על ידי ביטולה של המונרכיה כליל, או לחלופין חלוקתה או מיזוגה עם מונרכיות אחרות. ב[[אוגנדה]], למשל, מונרכיות שבטיות מקומיות בוטלו עם איחודה של המדינה.
המונרכיה האחרונה שבוטלה הייתה ב[[נפאל]] בשנת [[2008]]. בשנת [[1999]], לעומת זאת, הצביעו ה[[אוסטרליה|אוסטרלים]] בעד שמירה על מעמד מדינתם כמונרכיה חוקתית תחת שלטונה של המלכה [[אליזבת השנייה מלכת הממלכה המאוחדת|אליזבת השנייה]].
אי קיומו של מונרך לא בהכרח מעיד על נפילת המונרכיה, ואכן היו מדינות שהחשיבו עצמן כמונרכיות על אף שכלל לא היה מונרך לעמוד בראשן. כך היה המקרה עם [[ספרד]] בין השנים [[1947]]–[[1975]] וגם עם הונגריה בין השנים [[1920]]–[[1944]].
במקרים מסוימים, מונרכיה הופלה אך הושבה על כנה לאחר-מכן, כפי שקרה למשל ב[[אנגליה]] וב[[ספרד]].
==מונרכיות ייחודיות==
בהיסטוריה, וגם בתקופה המודרנית, יש מספר דוגמות למונרכיות החורגות מהדגמים המקובלים או בעלות מאפיינים חדשים ובלתי צפויים.
בעוד שניתן לצפות שמונרך אחד יהיה ראשה של מדינה אחת, הרי שבכמה מקרים לאורך ההיסטוריה שימש אדם אחד שימש כמונרך של מספר מדינות עצמאיות שונות. מצב זה מכונה [[אוניה פרסונלית|אוּניה פרסונלית]], איחוד אישי. דוגמה טובה לכך מהוות מספר [[קולוניה|מושבות]] (קולוניות) לשעבר של [[האימפריה הבריטית]], ביניהן [[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[ג'מייקה]] ו[[ניו זילנד]]. כולן כעת מדינות עצמאיות, אך הן ממשיכות להכיר במונרך הבריטי כראש המדינה שלהן, אך עם תואר שונה בכל מדינה (למשל מלך/מלכת ג'מייקה). מדינות אלו, כולל [[הממלכה המאוחדת]], ידועות כ[[ממלכות חבר העמים הבריטי]] (מונח שאינו חופף לחברות ב"[[חבר העמים הבריטי]]", שלא כל המדינות החברות בו הן מונרכיות או מכירות במלך בריטניה כראשן). בכל אחת מן המדינות הללו, פרט לממלכה המאוחדת שבה יושב המונרך הבריטי בפועל, ממונה [[מושל כללי]] המייצג את המונרך לאור העובדה שהוא אינו יושב ב"נחלתו" ישיבת קבע. במקרים אחרים, כמו של [[אנגליה]] ו[[סקוטלנד]], איחוד אישי היווה שלב מקדים למיזוג בין המדינות. בעיקרון, המונרך עשוי לקבל תואר שונה בכל אחת מהמונרכיות המכירות בו; כך למשל הצאר הרוסי היה גם [[דוכס גדול|הדוכס הגדול]] של [[הדוכסות הגדולה של פינלנד|פינלנד]].
מדינת [[אנדורה]] היא דוגמה למצב הפוך. מדינה זו היא הנסיכות היחידה בעולם לה שני נסיכים-שותפים, שניהם משמשים כ[[ראש מדינה|ראשי המדינה]]. אם לא די בכך, שני נסיכים אלו הם ה[[בישוף]] של [[אורז'יי]] {{אנ|Urgell}} ו[[נשיא]] [[צרפת]]. זהו מצב ייחודי ביותר בו מונרך של מדינה עצמאית נבחר באופן דמוקרטי על ידי אזרחיה של מדינה אחרת, אשר אפילו אינה באיחוד אישי איתה.
מצב ייחודי נוסף הוא כאשר מדינות החברות ב[[פדרציה]] הן מונרכיות, אך המדינה הפדרלית המורכבת מהן, היא עצמה אינה מונרכיה. דוגמה לכך מהוות האמירויות היוצרות את [[איחוד האמירויות הערביות]], כל אחת מהן היא מונרכיה שבראשה עומד אמיר (ב[[ערבית]]: أمير - נסיך), אך בראש האיחוד עומד נשיא הנבחר על ידי מנהיגי האמירויות לתקופה של חמש שנים.
ה[[קריית הוותיקן|וותיקן]] מהווה דוגמה מודרנית נדירה למונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. שם, בנוסף לתפקידו כראש ה[[נצרות קתולית|כנסייה הקתולית]], משמש ה[[אפיפיור]] כמונרך אבסולוטי. האפיפיור נבחר על ידי, ולרוב גם מתוך, מועצת הקרדינלים, כאשר זו מתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "[[קונקלווה]]" (Conclave). אי קיומה של מערכת מעבר של השלטון בירושה היא תוצאת טבעית וברורה של התנזרות הבישופות ממין ולכן אי אפשרות לקיומו של יורש לכתר. למרות זאת, האפיפיורות, בתקופות שונות, הייתה תחת שליטתן של משפחות [[איטליה|איטלקיות]] רבות עוצמה. מספר אפיפיורים נורשו על ידי בני משפחה קרובים, לעיתים אף על ידי בניהם ממש (רשמית תוארו כ-Nepotes, מילולית nephews, אחיין). בדומה למונרכיות אחרות, מקבל האפיפיור את תפקידו לכל ימי חייו.
פדרציית [[מלזיה]] מהווה דוגמה נדירה נוספת למונרכיה נבחרת, שבה לא רק שהמונרכיה אינה עוברת בירושה אלא גם לא ניתנת למונרך לכל ימי חייו. מלכהּ הפדרלי של מלזיה, המכונה יאנג די-פרטואן אגונג (Yang di-Pertuan Agong), נבחר מתוך, ועל ידי, השליטים מתוקף ירושה (רובם [[סולטאן|סולטאנים]]) של המדינות החברות בפדרציה, לתקופת כהונה של חמש שנים.
[[סמואה]] מתוארת לעיתים כמונרכיה, אף על פי שהדבר מעורר מחלוקת שהיא הסיבה לייחודיותה של סמואה כמונרכיה. בראשה של סמואה עומד הנשיא-לכל-החיים (בשפתם: "o le Ao o le Malo") מלייטו טנומפילי השני, השייך לאחת משלוש המשפחות הנסיכותיות. החוקה מצהירה עליו ראש המדינה מבחינה מלכותית לכל חייו, אך יירש אותו נשיא שייבחר לתקופה של חמש שנים על ידי המחוקק.
משטרה של [[קוריאה הצפונית]] הוא דיקטטורה קומוניסטית [[דה יורה]], אך בפועל היא מהווה מונרכיה אבסולוטית.
==מונרכיות בנות זמננו==
בזמננו ישנן 44 מדינות בעולם ש[[ראש מדינה|ראש מדינתן]] הוא מונרך והן מוכרות כמונרכיות. 16 מדינות נמנות עם [[ממלכות חבר העמים הבריטי]] והן בעלות בתי מלוכה עצמאיים שבראשם עומד אותו מונרך.
{|class="wikitable" width="100%"
|-
| width="15%" | '''[[מדינה]]'''
| width="25%" | '''תואר המונרך'''
| width="20%" | '''היקף המונרכיה'''
| width="40%" | '''הערות'''
|-
|{{דגל|אוסטרליה||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|אנדורה||+}}
|נסיכים-שותפים
|נסיכות חוקתית
|[[דיארכיה]], תחת שלטונם המשותף של ה[[בישוף]] מ[[אורז'יי]] {{אנ|Urgell}} וראש המדינה הצרפתי בתור היורש של הרוזן מפויקס
|-
|{{דגל|איחוד האמירויות הערביות||+}}
|נשיא
|מונרכיה [[פדרליזם|פדרלית]] חוקתית
|רשמית המונרך נבחר מבין ועל ידי שבעת האמירים של המדינות המרכיבות את האיחוד. בפועל, המונרך הנבחר הוא שליטה של המדינה הראשית באיחוד, [[אבו דאבי]]
|-
|{{דגל|איי שלמה||+}}
|מלך/מלכה
|מלוכה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|אנטיגואה וברבודה||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|אסוואטיני}} [[אסוואטיני]]
|מלך (גם Indovuzaki (ספרותית ''She-Elephant'') או [[המלכה האם]])
|מונרכיה אבסולוטית
|כרגע בהליכי [[דמוקרטיה|דמוקרטיזציה]]
|-
|{{דגל|בהאמה||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|בהוטן||+}}
|מלך הדרקון, בשפתם: Druk Gyalpo
|מונרכיה חוקתית
|מונרכיה [[בודהיזם|בודהיסטית]]
|-
|{{דגל|בחריין||+}}
|מלך, בשפת המקום מאליךְּ (ב[[ערבית]]: مَلِيك)
|מונרכיה חוקתית למחצה
|המונרך היה ידוע כ"אמיר" (ב[[ערבית]]: أَمِير) עד לשנת [[2002]]
|-
|{{דגל|בלגיה||+}}
|מלך/מלכת הבלגים
|מונרכיה חוקתית, החל מהעצמאות בשנת [[1830]], מודל של [[ליברליזם]] וריסון הכוח המלכותי
|בשליטת המלך ה[[הולנד]]י עד לשנת [[1830]]
|-
|{{דגל|בליז||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|ברבדוס||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|ברוניי||+}}
|[[סולטאן]]
|סולטנות אבסולוטית
|-
|{{דגל|ג'מייקה||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|גרנדה||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|דנמרק||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|מלכת דנמרק היא גם מלכת [[גרינלנד]] ו[[איי פארו]]. חוקי הירושה שונו בשנת [[1953]] כדי לאפשר עלייתן של מונרכים ממין נקבה.
|-
|{{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי. המונרך של הממלכה המאוחדת הוא גם המונרך של [[גרנזי]], [[ג'רזי]], [[האי מאן]], ושל המדינות נטולות הריבונות [[אנגווילה]], [[ברמודה]], [[איי הבתולה הבריטיים]], [[הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי]], [[איי קיימן]], [[איי פוקלנד]], [[גיברלטר]], [[מונטסראט]], [[פיטקרן]], [[סנט הלנה]], [[אסנשן]], [[טריסטן דה קונה]], [[איי דרום ג'ורג'יה ואיי דרום סנדוויץ']] ו[[איי טורקס וקאיקוס]]
|-
|{{דגל|טובאלו||+}}
|מלך/מלכה
|מלוכה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|טונגה||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|הכינוי הפולינזי המסורתי טוי (Tu'i), שפירושו צ'יף שבטי, דוכא על ידי כינויי המלוכה המערביים בשנת [[1865]]
|-
|{{דגל|יפן||+}}
|[[קיסר יפן]], מבוטא: Tennō
|מונרכיה חוקתית
|הקיסר היחיד בעולם. מבחינה פוליטית, אולי המונרך החלש בעולם. נשללו ממנו כל סמכויותיו הפוליטיות לאחר הפסדה של יפן ב[[מלחמת העולם השנייה]]
|-
|{{דגל|ירדן||+}}
|המלך ההאשמי, בשפת המקום "מאליךְּ" (ב[[ערבית]]: مَلِيك)
|מונרכיה האשמית חוקתית למחצה
|המונרכיה הוקמה על ידי [[הממלכה המאוחדת]] בשנת [[1921]].
|-
|{{דגל|כווית||+}}
|אמיר (ב[[ערבית]]: أَمِير) ובפירוט "אמיר אדאוולת אל-כווית" שמשמעו בערבית אמיר (נסיך) מדינת כווית.
|אמירות חוקתית למחצה
|עד לשנת [[1961]] כונה המונרך "חכים אל-כווית", שפירושו שליט כווית. כמו בכל שושלות המפרץ למונרך תואר של [[שייח']]
|-
|{{דגל|לוקסמבורג||+}}
|דוכס גדול/דוכסית גדולה
|דוכסות גדולה
|הדוכסות הגדולה היחידה שנותרה כיום. עד לשנת [[1890]] נשלטה לוקסמבורג בידי מלך [[הולנד]]
|-
|{{דגל|ליכטנשטיין||+}}
|נסיך
|נסיכות חוקתית למחצה
|-
|{{דגל|לסוטו||+}}
|מלך
|מונרכיה חוקתית
|עד לשנת [[1965]] היה ידוע כ-Paramount Chief, השליט העליון
|-
|{{דגל|מונקו||+}}
|נסיך
|נסיכות חוקתית למחצה
|המונרכיה הריבונית האחרונה תחת הגנה (במקרה של מונקו, הגנה צרפתית)
|-
|{{דגל|מלזיה||+}}
|השליט העליון (ב[[מלאית]]: Yang di-Pertuan Agong)
|מונרכיה [[פדרליזם|פדרלית]] חוקתית
|מונרך נבחר מבין ועל ידי תשעת סולטאני המדינות המרכיבות את הפדרציה לתקופת כהונה של חמש שנים
|-
|{{דגל|הולנד}} [[ממלכת ארצות השפלה]]
|מלך/מלכה, בשפת המקום: Koning/Koningin
|מונרכיה [[פדרליזם|פדרלית]] חוקתית
|המלך משמש כמלך ב[[הולנד]] והקולוניות שלה: [[ארובה (טריטוריה)|ארובה]], [[סנט מארטן]] ו[[קוראסאו]].
|-
|{{דגל|מרוקו||+}}
|מלך, בשפת המקום "מאליךְּ" (ב[[ערבית]]: مَلِيك)
|מונרכיה חוקתית למחצה
|-
|{{דגל|ניו זילנד||+}} כולל [[איי קוק]] ו[[ניווה]]
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|נורווגיה||+}}
|מלך, בשפת המקום: Norges Konge
|מונרכיה חוקתית
|
|-
|{{דגל|סנט וינסנט והגרנדינים||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|סנט לוסיה||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|סנט קיטס ונוויס||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|ספרד||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|מלך ספרד הוא גם מלך [[האיים הקנריים]], [[סאוטה]] ו[[מלייה]]. המונרכיה הספרדית הוחזרה בשנת [[1975]]
|-
|{{דגל|עומאן||+}}
|[[סולטאן]]
|סולטנות אבסולוטית
|
|-
|{{דגל|ערב הסעודית||+}}
|מלך, בשפת המקום "מאליךְּ" (ב[[ערבית]]: مَلِيك). מכונה גם: שומר שני ה[[מסגד]]ים הקדושים (בערבית: خادم الحرمين الشريفين), הכוונה לשתי הערים הקדושות ל[[אסלאם]] [[מכה]] ו[[אל-מדינה]]
|מונרכיה אבסולוטית
|[[היסטוריה של ערב הסעודית|ערב הסעודית]] אוחדה בשנת [[1932]].
|-
|{{דגל|פפואה גינאה החדשה||+}}
|מלך/מלכה
|מלוכה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|קוריאה הצפונית||+}}
|מנהיג עליון (התואר אינו רשמי)
|מונרכיה אבסולוטית
|קוריאה הצפונית היא רשמית רפובליקה ובפועל מונרכיה אבסולוטית.
|-
|{{דגל|קטר (מדינה)||+}}
|אמיר
|אמירות אבסולוטית
|בעבר, "חכים קטר", משמעו בערבית שליט קטר. החל מ-[[3 בספטמבר]] [[1971]] מכונה השליט "אמיר דאוולת קטר", משמעו בערבית נסיך מדינת קטר
|-
|{{דגל|קמבודיה||+}}
|מלך; התארים נבחרים בצורה אישית אך מרבית המלכים מכלילים את התארים: Brhat Pada, Samdach Brhat, Varman, Rajadhiraja, Parama ו-Adipati
|מונרכיה חוקתית
|הונהגה מחדש בשנת [[1993]].
|-
|{{דגל|קנדה||+}}
|מלך/מלכה
|מונרכיה חוקתית
|ממלכת חבר העמים הבריטי, המונרך מיוצג על ידי [[מושל כללי]]
|-
|{{דגל|קריית הוותיקן||+}}
|[[אפיפיור]]
|[[תאוקרטיה]] אבסולוטית
|נבחר על ידי ה[[קרדינל]]ים ב[[קונקלווה]], האפיפיור הוא שליטה הריבוני של [[הכנסייה הקתולית]]
|-
|{{דגל|שוודיה||+}}
|מלך/מלכה, בשפת המקום: Konung/Drottning
|מונרכיה חוקתית
|חוקי הירושה שונו בשנת [[1979]] כדי לאפשר עלייתן של מונרכים ממין נקבה
|-
|{{דגל|תאילנד||+}}
|מלך
|מונרכיה חוקתית
|כל מלכי השושלת הצ'קריית מכונים "ראמה" עם מספר סידורי תואם (ראמה הראשון, ראמה השני וכן הלאה). המונרכיה היא מונרכיה [[בודהיזם|בודהיסטית]]
|}
[[קובץ:Commonwealth Realms map.png|מרכז|ממוזער|450px|מונרכיות ממלכת חבר העמים הבריטי (באדום)]]
==מלוכה ביהדות==
{{להשלים}}
לאחר ש[[שבטי ישראל]] יצאו ממצרים, בהגיעם לארץ כנען וכיבושה, הוקמו 12 מונרכיות עצמאיות (לא כולל את שבט לוי שקיבל ערים [[אוטונומיה|אוטונומיות]]), מאוחר יותר התאחדו שבטי ישראל על ידי [[שאול]] המלך והקימו מונרכיה [[פדרציה|פדרלית]] שהכילה את כל שבטי ישראל בנוסף לעמים נוספים שנכבשו במהלך בזמן, גם לאחר פילוג [[ממלכת ישראל המאוחדת]] המשיך שלטון מונרכי ב[[ממלכת ישראל]] ו[[ממלכת יהודה]].
==ראו גם==
| |||