התנהגות אנטי-חברתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה
שורה 4:
 
כאשר ההתנהגות היא עקבית, מתמשכת, לא מסתגלת, וגורמת לליקוי תפקודי משמעותי היא עשויה להיות מאובחנת כ[[הפרעת אישיות אנטיסוציאלית]] או [[פסיכופתיה]], אך התנהגות אנטי-חברתית אינה מוגבלת להקשרים אלה בלבד. ההתנהגות גם נקשרת ל[[הפרעות נפשיות]], התנהגותיות והתפתחויות אחרות כגון [[היפראקטיביות]], [[דיכאון קליני|דיכאון]], [[לקויות למידה]], [[אימפולסיביות]], והפרעות [[התמכרות]].<ref name=":0" />
 
== טיפולוגיות ומסלולי התפתחות ==
תיאוריות סטטיות גורסות כי התנהגות אנטי-חברתית ניתנת להסבר באמצעות חלוקת העבריינים למספר קבוצות מובחנות בעלות עקומות גיל-פשיעה שונות. התיאוריה הדיכוטומית (Dual Taxonomy Theroy) המייצגת גישה זו, מבחינה בין שתי קבוצות של עבריינים: האחת, קבוצת עבריינים שעבריינותם מוגבלת לגיל ההתבגרות. בני נוער אלה מעורבים במספר רב של עבירות בתקופת התבגרותם. אולם, בשונה מהקבוצה השנייה, עם תום תקופת ההתבגרות, חלה ירידה תלולה בפעילותם הפלילית, כאשר הם מתגייסים למשימות חברתיות כגון רכישת [[השכלה]], פיתוח [[קריירה]], הקמת [[משפחה]], ביסוס ה[[זהות]] וכן הלאה (adolescence-limited).<ref name=":3">{{צ-מאמר|שם=Adolescence-limited and life-course-persistent antisocial behavior: A developmental taxonomy.|קישור=http://doi.apa.org/getdoi.cfm?doi=10.1037/0033-295X.100.4.674|כתב עת=Psychological Review|שנת הוצאה=1993|עמ=674–701|כרך=100|doi=10.1037/0033-295X.100.4.674|מחבר=Terrie E. Moffitt}}</ref> השנייה, קבוצת עבריינים שהתנהגותם היא ארוכת טווח, כלומר, עבריינים כרונים (life-course persistent). קבוצה זאת עוסקת בפעילות פלילית מגיל צעיר, נוטה לבצע עבירות חמורות יותר, בגילאים צעירים יותר ובשיעורים גבוהים יותר לאורך זמן. שורשי התנהגותם הפלילית נעוצה בשילוב של בעיות ומצוקות משפחתיות, לצד חסכים נוירו-פסיכולוגיים שהכשירו את הקרקע לסטייה כרונית במהלך חייהם.<ref>{{צ-מאמר|שם=Neurocognitive impairments in boys on the life-course persistent antisocial path|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15709810/|כתב עת=Journal of Abnormal Psychology|שנת הוצאה=2005-02|עמ=38–49|כרך=114|doi=10.1037/0021-843X.114.1.38|מחבר=Adrian Raine, Terrie E. Moffitt, Avshalom Caspi, Rolf Loeber}}</ref> לטענתה של מופיט, 5% מהעבריינים בקבוצה זאת אחראים ליותר מ-50% מהעבירות.<ref name=":3" /> תיאוריה זו היא אחת השיטות המבוססות ביותר לאפיון ההטרוגניות בהתנהגות אנטי-חברתית וניתן ליישם אותה גם על נשים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Childhood predictors differentiate life-course persistent and adolescence-limited antisocial pathways among males and females|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11393651/|כתב עת=Development and Psychopathology|שנת הוצאה=2001|עמ=355–375|כרך=13|doi=10.1017/s0954579401002097|מחבר=T. E. Moffitt, A. Caspi}}</ref>
 
מנגד, תיאוריות דינמיות טוענות כי לא קיימות קבוצות כה מובחנות של עבריינים ומבססות את הסברן להתפרצות ההתנהגות על מרכיבים דינאמיים – התפתחותיים (למשל, נשירה מ[[בית ספר]] כגורם העלול להאיץ התפתחות התנהגות אנטי-חברתית). על פי תיאוריות אלה, אירועים שונים המתרחשים בחייו של אדם יכולים להשפיע על התנהגותו, לרבות התנהגותו הפלילית.<ref>{{צ-מאמר|שם=LIFE-COURSE DESISTERS? TRAJECTORIES OF CRIME AMONG DELINQUENT BOYS FOLLOWED TO AGE 70*|קישור=http://doi.wiley.com/10.1111/j.1745-9125.2003.tb00997.x|כתב עת=Criminology|שנת הוצאה=2003-08|עמ=555–592|כרך=41|doi=10.1111/j.1745-9125.2003.tb00997.x|מחבר=Robert J. Sampson, John H. Laub}}</ref>
 
== גורמים ==