מעמד משווני – הבדלי גרסאות

'''מעמד משווני''' הוא מתקן שתכליתו לפצות [[טלסקופ|טלסקופים]]ים ומכשירי תצפית אחרים על התנועה המדומה של [[גרם שמים|גרמי שמים]]. בשל סיבוב [[כדור הארץ]] נראים גרמי השמים כנעים מ[[מזרח]] ל[[מערב]], ויוצאים אט-אט משדה הראיה. מעמד משווני, כאמור, מפצה על תנועה זו, ובכך מאפשר מדידות, תצלומים ותצפיות ממושכות על גרמי שמיים.

על מנת לעמוד בדרישה לייצוב גרם שמיים בשדה הראיה על המעמד המשווני לבצע תנועה הפוכה בדיוק לזו של כדור הארץ. מאחר שכדור הארץ מסתובב ממערב למזרח, על המעמד המשווני לנוע ממזרח למערב. תנועה זו חייבת להתבצעמתבצעת על ציר המקביל לציר כדור הארץ בדיוק גבוה ככל הניתן לציר כדור הארץהאפשר, שאם לא כן, תהיהמתקבלת סחיפה (drift) של גרם השמיים הנצפה לכיוון דרום (צפון בחצי הכדור הדרומי).

על [[קו המשווה]] (ועליו בלבד) מעמד משווני נע על ציר המקביל לקרקע ומצביע כלפי צפון. ב[[קוטב|קטבים]] מעמד משווני ינוע על ציר ניצב לקרקע. בין הקטבים לקו המשווה יש להטות את ציר הסיבוב של המעמד המשווני כמידת קו הרוחב בו מתקיימת התצפית, כך שציר הסיבוב יצביע במדויק על [[הציר הצפוני]] בחצי הכדור הצפוני ועל [[הציר הדרומי]] בחצי הכדור הדרומי. בנוסף לדרישה שהציר יקביל לציר כדור הארץ קיימת גם דרישה למהירות סיבוב אחידה של הציר כך שיתווה מעגל שלם אחת ל[[יממה#יממת כוכבים|יממת כוכבים]]. בכך מתמלאות כל הדרישות לפיצוי על סיבוב כדור הארץ. רמות הדיוק של מעמדים משווניים משתנות בהתאם לשימוש בחומרים ודיוק הייצור. רמת הדיוק הנמוכה ביותר מספיקה לתצפית בעין, רמת דיוק גבוהה יותר דרושה לצילום, והמעמדים המדויקים והכבדים ביותר משמשים למדידות ומחקר.

אופי השימוש במעמד משווני מכתיב את תכנונו. שיקולי ניידות, משקל ודיוק קובעים שימוש בסוגים שונים. בנוסף לסוגים הנפוצים, הרשומיםהמוצגים להלן, ישנם עוד כמה עשרות סוגים ותת-סוגים המתאימים לדרישות שונות.

בעוד שחצובה גרמנית היא הפופולרית ביותר בשל גודלה הקטן יחסית לסוגי מעמד משווני אחרים, היא לוקה בשני פגמים מהותיים: הראשון הוא שמאחר ובמעמד גרמני מורכבים שלושה צירים זה על גבי זה כל חוסר יציבות בציר מתווסף לחוסר היציבות של הצירים האחרים. על כן אם היצרן חסך במשקל ובאיכות חומרים מתקבלת חצובה רועדת. בטלסקופ חוסר יציבות זה מועצם על פי מידת ההגדלה והדמות כולה מרוחה. החצובות הגרמניות הזולות ביותר מתסכלות מאדמאוד את המשתמש בהן ולעיתים אינן ניתנות כלל לשימוש. חצובה גרמנית ראויה לשמה יש לבנות את מחומרים קשיחים ועבים, על פי רוב [[פלדה]], עם מנגנון [[גלגל שיניים|גלגלי שיניים]] [[מחרטה|חרוט]] בדיוק גבוה. על כן חצובה גרמנית טובה תמיד תהיה כבדה מאדמאוד - לפחות פי שלושה מהציוד אותו היא נושאת, ולרוב אף יותר. חצובות גרמניות יקרות עוד יותר בנויות מ[[טיטניום]] ו[[סיבי פחמן]] המספקים את החוזק הדרוש בשליש מהמשקל.{{ש}}פגם מהותי נוסף הוא שמאחר ו[[מרכז כובד|מרכז הכובד]] של הטלסקופ נמצא מחוץ לציר החצובה הכרחי להשתמש במשקולות איזון כבדות - מה שהופך את החצובה הכבדה ממילא לכבדה עוד יותר.

במעמד אנגלי צירי התנועה ממוקמים אחד בתוך השני ולא אחד על גבי השני: הטלסקופ כולו קבוע על ציר בתוך מסגרת, והמסגרת כולה נתונה על שני צירים בקצותיה כך שהיא מקבילה לציר כדור הארץ. כך מתקבל מעמד יציב מטבעו, אך גדול הרבה יותר ממעמד גרמני, מפני שעל המסגרת להיות גדולה מהטלסקופ כולו. מסיבות אלו מעמד אנגלי משמש בעל פי רוב מצפים קבועים בלבד.

מעמד פונסה הוא פשרה בין הדרישה לעקיבה רצופה על גרמי השמים לבין שיקולי ניידות, משקל וגודל. זהו משטח המתווה חלק של מעגל על גבי ציר חרוטי הנמצא תחתיו. הציר החרוטי מוּטֵה על פי מעלות קו הרוחב. כך מתקבלת עקיבה לזמן מוגבל -, לרוב בין רבע [[שעה]] לשעה. מעמד פונסה משמש בדרך כלל אסטרונומים חובבים בעלי טלסקופים גדולים, בקוטר 16 אינץ' ומעלה.

התקדמות תהליכי ייצור ה[[אלקטרוניקה]], ובפרט [[מחיר|הוזלת]] ו[[מזעור]] ה[[מחשב|מחשוב]], חוללו מהפכה בתחום מעמדיבחצובות הטלסקופים. שינויים אלו הובילו למציאות בהלכך מעמדשמעמד פשוט מכנית, המאפשר אך ורק תנועת '''אלט-אז''' (מעלה/מטה וימינה/שמאלה) אבל [[חישוביות|מורכב מאדמאוד מבחינת השליטה עליו]] זול יותר, במקרים רבים, ממעמד משווני קלאסי. שינוי זה גרם לכך שכל הטלסקופים הגדולים והיקרים שנבנו בעשריםמאז השניםסוף האחרונותהמאה ה-20, וחלק ניכר מהטלסקופים הבינוניים והקטנים המשמשים ללימוד ולחובבים, הם מסוג זה. עם חדירתהתקדמות והוזלת ה[[רובוטיקה]] התאפשר שינוי גדול נוסף - אםבחצובה. ממילאכיוון מנגנוןשמנגנון הטלסקופ מסוגל לעיקוב בשני הצירים, וממילא על מחשב השליטה לדעת לאילו קואורדינטות-שמים הטלסקופ מכוון, ניתן בתוספת עלות זניחה להוסיף [[בסיס נתונים]] של אובייקטים שמימיים וכל שנותר לאסטרונום, לאחר הליך איפוס התחלתי, הוא לבחור גרם שמים מן הרשימה והטלסקופ מכווןיופנה אתאליו באופן עצמואוטומטי. טלסקופ מסוג זה (מכונההמכונה '''טלסקופ GoTo''') משטיחמקל כדבעיעל את עקומת הלימוד לאסטרונומיםאסטרונומים מקצועיים וחובבים כאחד, שכן הכרת השמים והשימוש ב[[אטלס שמיים]] אינם נלמדים בנקל. חלק לא מבוטל מהעוסקים באסטרונומיה, שהחלו בשניםאת דרכם עם טלסקופים האחרונותרובוטיים, מכיר את קבוצות הכוכבים הכרות שטחית בלבד, אם בכלל.

עם זאת, בדומה לכך שמעמד גרמני זול קשהמגביל מאדמאוד לשימושאת השימוש, גם מערכות GoTo זולות אינן ניתנותמוגבלות לשימושבשימוש, שכן הן אינן מדויקות די הצורך לאתרלאיתור גרמי שמים. באותןלעיתים מערכותלא ממשניתן חוסכיםלכוון היצרניםאת גםהטלסקופ בציודבמערכות העזרכאלו המאפשרבאופן איתור וכיוון ידנייםידני, כךוהשימוש שהטלסקופבהן כולוהופך אינו ניתןלמוגבל למעשהאף לשימושיותר.