המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל – הבדלי גרסאות

בחודש יולי שנתביולי [[1959]] נהרס המבנה של [[גימנסיה הרצליה]], בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם, על מנת לבנות את [[מגדל שלום]] ([[גורדי שחקים בישראל|גורד השחקים]] הראשון בישראל שהיה אז המגדל הגבוה בישראל). בנוסף נהרסו מבנים נוספים בעלי חשיבות היסטורית. ההרס המתמשך של מבנים בעלי חשיבות הוביל להתעוררות הציבורית לשימורם של מבנים אלה. בשנת [[1978]] חוקקה הכנסת את [[חוק העתיקות]], שהיה המשך לחוק [[המנדט הבריטי|המנדטורי]] על שמירת העתיקות בארץ ישראל. אך החוק היה תקף לעתיקות ואתרים היסטוריים שנבנו עד לשנת [[1700]] בלבד, מבנים ואתרים שנבנו לאחר מכן לא זכו להגנה חוקתית בהם שנות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

במהלך שנות פעילותה שימרה והגנה המועצה על אתרי מורשת רבים בארץבישראל. למרות שכרטסת השימור של המועצה מחייבת באופן חוקי{{דרוש מקור}}, מתעלמים לא פעם [[קבלן בניין|קבלנים]] ויזמים מחובה זו והורסים מבנה זה או אחר, תוך ידיעה שייאלצו לשלם [[קנס]] גבוה. בדרך כלל משתלם ליזם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל ב[[מרץ]]במרץ [[2009]], כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים ב[[חיפה]] פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור ב[[בת גלים]] ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה.{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000437217&fid=607 החלטה תקדימית: ביהמ"ש חייב אדם שהרס מבנה לשימור לבנות אותו מחדש], 24 במרץ 2009, אתרבאתר [[גלובס]], 24 במרץ 2009}}

* {{אתר רשמי|https://shimur.org/}}

* {{גיידסטאר|580330058}}