דירי המפציצים הבריטיים ליד מושב ברוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: הם לא נבנו ליד ברוש. אם כבר, ברוש נבנה לידם. |
גלריית תמונות באמצע הערך מטעה את הקורא לחשוב שהערך נגמר. |
||
שורה 57:
לעומת מנחת בצת ומנחתים אחרים בהם שרדו מסלולי ההמראה שנסללו על ידי הבריטים והם שמישים עד היום, במנחת ברוש נשארו רק שרידי מנחת בלבד<ref name=":4" /> ושאר השטח נחרש ומנוצל לגידול תפוחי אדמה ושאר ירקות על ידי החקלאים מהסביבה.
==היסטוריה==▼
[[קובץ:RAF Military Air bases in Palestine 1917-1948.jpg|ממוזער|מנחתים ושדות תעופה של חיל האוויר המלכותי בארץ ישראל בין השנים 1917–1948]]▼
=== בין מלחמות העולם ===▼
בראשית שנת 1917 כבשו הבריטים את דרום רצועת-עזה ובחודש מרס החלו להשתמש במנחתים בנוציראת וברפיח וחודש אחר-כך בדיר אל-בלח. מולם השתמשו הטורקים במנחתים ליד תל שרע וליד הוּג’ (היום דורות).▼
בתום [[מלחמת העולם הראשונה]] לאחר שהבריטים כבשו את ארץ ישראל וקבלו את המנדט על ארץ ישראל. מתוך כוונה לצמצם את מצבת כוחותיהם בארץ בחנו הבריטים שיטות שונות לשליטה על אזורים נרחבים אלה. אחת ההצעות העיקריות, אשר התקבלה לבסוף, הייתה להקים כוח שיטור אווירי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/110/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-10-01}}</ref>, שצויד היטב ופעל יחד עם כוחות קרקעיים קטנים להשלטת סדר ושקט באזורי המדבר הגדולים. שיטת פעולה זו הופעלה לדיכוי ההתפרעויות של הערבים כנגד הצבא הבריטי וכנגד היישוב היהודי בארץ ישראל. בארץ חנו מספר טייסות קרב והפצצה, שהשתמשו במנחתים שהוקמו עוד בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]] על ידי הגרמנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/72/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-10-01}}</ref>. במהלך מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הכשירו הטורקים/גרמנים "שדות תעופה", מהם המריאו המטוסים לקרבות, לסיורים או לתקיפות. בקצה של כל אחד משדות אלה הוקמו “מוסכי אוהל” בהם טופלו מטוסים ואוחסנו בשעות הלילה. לידם הוקמו צריפי מנהלה ובתי מלאכה לטיפול במטוסים ובמנועים. ה”מסלולים” היו למעשה משטחי עפר וכורכר או עשב נרחבים ופתוחים, אשר אפשרו לטייסים להמריא לכל כיוון כמעט, בהתאם למשטר הרוחות באותה עת. מנחתים דומים הוכשרו בצמח, עפולה וג’נין בצפון הארץ, בחיפה ליד מושבת הטמפלרים (וילהלמה). לאחר מכן הקימו שדות גם ברמלה, נחל שורק (תחנת הצומת) מג’דל (אשקלון) ואפילו באל עריש לפני שנסוגו מסיני<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/72/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-09-26}}</ref>. בחודש אוגוסט 1917, החלו הבריטים להשמיש שדה-תעופה צבאי גדול, היום בין הקיבוצים מגן וניר עוז. בשדה, שכינויו היה “נוּראן” (על-שם הקבר הקדוש, היום בקיבוץ מגן). במקום היו מחסנים ודירים לתריסר מטוסים שעסקו בתצפיות, צילומים, לוחמה במטוסי-אויב ובהטרדה והפצצות על ריכוזי כוחות ומסילות ברזל טורקיים<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://avnei-gazit.com/לוּפְטְ-גֶעשֶׁעפְטְן-באידיש-עסקי-אוו/|הכותב=admin|כותרת=לוּפְטְ-גֶעשֶׁעפְטְן (באידיש: "עסקי-אוויר") {{!}} אבני גזית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-09-26}}</ref>.▼
במסגרת האימפריה הבריטית מיקומה של ארץ ישראל היה באמצע נתיבי האוויר שבין לונדון בגדד והודו. דבר שחייב את הבריטים להקים בארץ אווירודרום ([[שדה תעופה]] בינלאומי) לחניית ביניים בדרך מזרחה. שדה התעופה הראשון בארץ ישראל הוקם בשנת 1924 מזרחית לעיר עזה ושימש כשדה תעופה צבאי ובינלאומי עד שנת 1937. במלחמה ששת הימים נכבש המקום על ידי צה"ל ויזמים פרטיים תפעלו את השדה תחת השם [[מנחת קרני]].▼
=== מלחמת העולם השנייה ===▼
[[קובץ:Dirpgaz-10-DONDI.jpg|שמאל|ממוזער|280 פיקסלים|דירי הפצצות של חיל האוויר המלכותי הבריטי ממערב לקיבוץ בארי]]▼
[[קובץ:Dirpgaz-9-DONDI.jpg|שמאל|ממוזער|280 פיקסלים|דירי הפצצות של חיל האוויר המלכותי הבריטי ממערב לקיבוץ בארי]]▼
עם פתיחת מלחמת העולם השנייה, חילות האוויר האיטלקים, הגרמנים והצרפתים של וישי, החלו לתקוף את שדות התעופה ואת תשתיות הצבא הבריטי בעיקר במפרץ חיפה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/224/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-10-01}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/202/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-10-01}}</ref>, בירושלים ובתל אביב וגרמו לנזקים קשים ולנפגעים רבים. הבריטים במקביל, הזרימו לארץ מספר שיא של 8 טייסות עם כ-70 מטוסים. הבסיסים הצבאיים הבריטים שימשו גם כמרכזים לוגיסטיים, הדרכה ומנוחה ליתר הטייסות של חיל האוויר המלכותי במזרח התיכון<ref name=":2">ד"ר דני עוזיאל, גמישות ויצירתיות בהפעלת כוח אווירי || חיל האוויר הבריטי בארץ ישראל, אפריל-יולי 1941, הוצאת מערכות, גיליון 483</ref>. מעבר לכך, מתחילת 1941 עסק הפיקוד האווירי בהרחבת תשתיות התעופה הצבאית בארץ ישראל. שדות תעופה קיימים הורחבו ומוגנו באמצעות עמדות תותחים כנגד מטוסים ודירים תת-קרקעיים או עיליים להגנה על הצוותים ובנוסף שדות חדשים הוקמו. חלק מן השדות החדשים היו שדות לוויין ומנחתים קדמיים כמו בבצת, ראש פינה ובדרום בשדה תימן וליד ברוש. השדות/המנחתים החדשים נבנו בהתאם לתפיסת הפעלת הכוח האווירי בבריטניה ומיגון הצוותים של הקרקע. על פי תפיסה זו פוזרו המטוסים בתקופות לחימה לכמה שדות לוויין, כדי להגביר את הישרדותם על הקרקע וכדי לאפשר להם למלא משימות שונות מעבר לקווי האויב. היו מקרים בהם טייסת קרב שהוצבה בארץ ישראל פוזרה לשלושה שדות<ref name=":2" />.▼
בדרום הארץ, הקימו הבריטים לאורך קו החזית הטורקי הישן (שעבר בין באר שבע, אשל הנשיא, גילת ועזה לאורך כביש 25 כיום)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://avnei-gazit.com/איך-נולד-כביש/|כותרת='איך נולד כביש…' {{!}} אבני גזית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-09-26}}</ref>, קו חזית חדש משלהם, לעצירת הפלישה של גרמניה מכיוון המדבר המערבי ש[[צפון אפריקה]] ו[[מצרים]]. הפלישה הגרמנית בפיקודו של [[ארווין רומל]] נעצרה בסופו של דבר על ידי בנות הברית כבר במצרים, ב[[קרב אל עלמיין השני]], שהתחולל מ-[[23 באוקטובר]] ועד [[3 בנובמבר]] 1942. לאורך קו החזית הזה הפעילו הבריטים יותר משלושה שדות-תעופה צבאיים: האחד – הוותיק והגדול יותר – מזרחית לעיר עזה (סמוך ל[[מעבר קרני]] היום), השני מדרום למעבר/[[גשר נחל גרר]] (בצפון מערב למושב ברוש היום) והשלישי [[שדה תימן]] ממערב לבאר שבע, בנוסף לשדה התעופה האזרחי בבאר שבע מימי האימפריה העות'מאנית (כיום עובר עליו רחוב ביאליק בעיר)<ref name=":0" />. יש להדגיש כי מלבדם ומלבד מחנה צבאי קטן, מערבית לצומת אשל הנשיא, לא היה קיים עדיין כל ישוב-קבע אזרחי לאורך כל קו החזית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://avnei-gazit.com/איך-נולד-כביש/|כותרת='איך נולד כביש…' {{!}} אבני גזית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-09-26}}</ref>. הקמת שדות התעופה הצבאיים, האלה התבססה על האסטרטגית הפעלת הכוח האווירי הגדול שהיה בארץ ישראל, של [[חיל האוויר המלכותי|חיל האוויר המלכותי הבריטי]] שקבעה<ref name=":1" />:-▼
* שיש לפזר את הכוח האווירי על מנת לצמצם את היפגעות המטוסים והצוותים שעל הקרקע מתקיפות מהאוויר. של האיטלקים, הגרמנים והצרפתים מצבא וישי.▼
* קידום מנחתים/בסיסים אוויריים לקו החזית כדי לחסוך זמן, דלק ולהגדיל את משך השהייה שלהם מעל מרחבי הלחימה<ref name=":1" />.▼
== גלריית תמונות ==
{{ש}}
שורה 77 ⟵ 95:
</gallery>
▲==היסטוריה==
▲[[קובץ:RAF Military Air bases in Palestine 1917-1948.jpg|ממוזער|מנחתים ושדות תעופה של חיל האוויר המלכותי בארץ ישראל בין השנים 1917–1948]]
▲=== בין מלחמות העולם ===
▲בראשית שנת 1917 כבשו הבריטים את דרום רצועת-עזה ובחודש מרס החלו להשתמש במנחתים בנוציראת וברפיח וחודש אחר-כך בדיר אל-בלח. מולם השתמשו הטורקים במנחתים ליד תל שרע וליד הוּג’ (היום דורות).
▲בתום [[מלחמת העולם הראשונה]] לאחר שהבריטים כבשו את ארץ ישראל וקבלו את המנדט על ארץ ישראל. מתוך כוונה לצמצם את מצבת כוחותיהם בארץ בחנו הבריטים שיטות שונות לשליטה על אזורים נרחבים אלה. אחת ההצעות העיקריות, אשר התקבלה לבסוף, הייתה להקים כוח שיטור אווירי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/110/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-10-01}}</ref>, שצויד היטב ופעל יחד עם כוחות קרקעיים קטנים להשלטת סדר ושקט באזורי המדבר הגדולים. שיטת פעולה זו הופעלה לדיכוי ההתפרעויות של הערבים כנגד הצבא הבריטי וכנגד היישוב היהודי בארץ ישראל. בארץ חנו מספר טייסות קרב והפצצה, שהשתמשו במנחתים שהוקמו עוד בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]] על ידי הגרמנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/72/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-10-01}}</ref>. במהלך מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הכשירו הטורקים/גרמנים "שדות תעופה", מהם המריאו המטוסים לקרבות, לסיורים או לתקיפות. בקצה של כל אחד משדות אלה הוקמו “מוסכי אוהל” בהם טופלו מטוסים ואוחסנו בשעות הלילה. לידם הוקמו צריפי מנהלה ובתי מלאכה לטיפול במטוסים ובמנועים. ה”מסלולים” היו למעשה משטחי עפר וכורכר או עשב נרחבים ופתוחים, אשר אפשרו לטייסים להמריא לכל כיוון כמעט, בהתאם למשטר הרוחות באותה עת. מנחתים דומים הוכשרו בצמח, עפולה וג’נין בצפון הארץ, בחיפה ליד מושבת הטמפלרים (וילהלמה). לאחר מכן הקימו שדות גם ברמלה, נחל שורק (תחנת הצומת) מג’דל (אשקלון) ואפילו באל עריש לפני שנסוגו מסיני<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/72/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-09-26}}</ref>. בחודש אוגוסט 1917, החלו הבריטים להשמיש שדה-תעופה צבאי גדול, היום בין הקיבוצים מגן וניר עוז. בשדה, שכינויו היה “נוּראן” (על-שם הקבר הקדוש, היום בקיבוץ מגן). במקום היו מחסנים ודירים לתריסר מטוסים שעסקו בתצפיות, צילומים, לוחמה במטוסי-אויב ובהטרדה והפצצות על ריכוזי כוחות ומסילות ברזל טורקיים<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://avnei-gazit.com/לוּפְטְ-גֶעשֶׁעפְטְן-באידיש-עסקי-אוו/|הכותב=admin|כותרת=לוּפְטְ-גֶעשֶׁעפְטְן (באידיש: "עסקי-אוויר") {{!}} אבני גזית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-09-26}}</ref>.
▲במסגרת האימפריה הבריטית מיקומה של ארץ ישראל היה באמצע נתיבי האוויר שבין לונדון בגדד והודו. דבר שחייב את הבריטים להקים בארץ אווירודרום ([[שדה תעופה]] בינלאומי) לחניית ביניים בדרך מזרחה. שדה התעופה הראשון בארץ ישראל הוקם בשנת 1924 מזרחית לעיר עזה ושימש כשדה תעופה צבאי ובינלאומי עד שנת 1937. במלחמה ששת הימים נכבש המקום על ידי צה"ל ויזמים פרטיים תפעלו את השדה תחת השם [[מנחת קרני]].
▲=== מלחמת העולם השנייה ===
▲[[קובץ:Dirpgaz-10-DONDI.jpg|שמאל|ממוזער|280 פיקסלים|דירי הפצצות של חיל האוויר המלכותי הבריטי ממערב לקיבוץ בארי]]
▲[[קובץ:Dirpgaz-9-DONDI.jpg|שמאל|ממוזער|280 פיקסלים|דירי הפצצות של חיל האוויר המלכותי הבריטי ממערב לקיבוץ בארי]]
▲עם פתיחת מלחמת העולם השנייה, חילות האוויר האיטלקים, הגרמנים והצרפתים של וישי, החלו לתקוף את שדות התעופה ואת תשתיות הצבא הבריטי בעיקר במפרץ חיפה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/224/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-10-01}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://user-1723486.cld.bz/ntsyqlvpdyh-yp-t/202/|כותרת=אנציקלופדיה יפעת|אתר=user-1723486.cld.bz|תאריך_וידוא=2020-10-01}}</ref>, בירושלים ובתל אביב וגרמו לנזקים קשים ולנפגעים רבים. הבריטים במקביל, הזרימו לארץ מספר שיא של 8 טייסות עם כ-70 מטוסים. הבסיסים הצבאיים הבריטים שימשו גם כמרכזים לוגיסטיים, הדרכה ומנוחה ליתר הטייסות של חיל האוויר המלכותי במזרח התיכון<ref name=":2">ד"ר דני עוזיאל, גמישות ויצירתיות בהפעלת כוח אווירי || חיל האוויר הבריטי בארץ ישראל, אפריל-יולי 1941, הוצאת מערכות, גיליון 483</ref>. מעבר לכך, מתחילת 1941 עסק הפיקוד האווירי בהרחבת תשתיות התעופה הצבאית בארץ ישראל. שדות תעופה קיימים הורחבו ומוגנו באמצעות עמדות תותחים כנגד מטוסים ודירים תת-קרקעיים או עיליים להגנה על הצוותים ובנוסף שדות חדשים הוקמו. חלק מן השדות החדשים היו שדות לוויין ומנחתים קדמיים כמו בבצת, ראש פינה ובדרום בשדה תימן וליד ברוש. השדות/המנחתים החדשים נבנו בהתאם לתפיסת הפעלת הכוח האווירי בבריטניה ומיגון הצוותים של הקרקע. על פי תפיסה זו פוזרו המטוסים בתקופות לחימה לכמה שדות לוויין, כדי להגביר את הישרדותם על הקרקע וכדי לאפשר להם למלא משימות שונות מעבר לקווי האויב. היו מקרים בהם טייסת קרב שהוצבה בארץ ישראל פוזרה לשלושה שדות<ref name=":2" />.
▲בדרום הארץ, הקימו הבריטים לאורך קו החזית הטורקי הישן (שעבר בין באר שבע, אשל הנשיא, גילת ועזה לאורך כביש 25 כיום)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://avnei-gazit.com/איך-נולד-כביש/|כותרת='איך נולד כביש…' {{!}} אבני גזית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-09-26}}</ref>, קו חזית חדש משלהם, לעצירת הפלישה של גרמניה מכיוון המדבר המערבי ש[[צפון אפריקה]] ו[[מצרים]]. הפלישה הגרמנית בפיקודו של [[ארווין רומל]] נעצרה בסופו של דבר על ידי בנות הברית כבר במצרים, ב[[קרב אל עלמיין השני]], שהתחולל מ-[[23 באוקטובר]] ועד [[3 בנובמבר]] 1942. לאורך קו החזית הזה הפעילו הבריטים יותר משלושה שדות-תעופה צבאיים: האחד – הוותיק והגדול יותר – מזרחית לעיר עזה (סמוך ל[[מעבר קרני]] היום), השני מדרום למעבר/[[גשר נחל גרר]] (בצפון מערב למושב ברוש היום) והשלישי [[שדה תימן]] ממערב לבאר שבע, בנוסף לשדה התעופה האזרחי בבאר שבע מימי האימפריה העות'מאנית (כיום עובר עליו רחוב ביאליק בעיר)<ref name=":0" />. יש להדגיש כי מלבדם ומלבד מחנה צבאי קטן, מערבית לצומת אשל הנשיא, לא היה קיים עדיין כל ישוב-קבע אזרחי לאורך כל קו החזית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://avnei-gazit.com/איך-נולד-כביש/|כותרת='איך נולד כביש…' {{!}} אבני גזית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-09-26}}</ref>. הקמת שדות התעופה הצבאיים, האלה התבססה על האסטרטגית הפעלת הכוח האווירי הגדול שהיה בארץ ישראל, של [[חיל האוויר המלכותי|חיל האוויר המלכותי הבריטי]] שקבעה<ref name=":1" />:-
▲* שיש לפזר את הכוח האווירי על מנת לצמצם את היפגעות המטוסים והצוותים שעל הקרקע מתקיפות מהאוויר. של האיטלקים, הגרמנים והצרפתים מצבא וישי.
▲* קידום מנחתים/בסיסים אוויריים לקו החזית כדי לחסוך זמן, דלק ולהגדיל את משך השהייה שלהם מעל מרחבי הלחימה<ref name=":1" />.
== ראו גם ==
| |||