גורדון בראון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 39:
ניסיונו הראשון להיבחר לפרלמנט, ב-[[1979]], לא הוכתר בהצלחה. ארבע שנים לאחר מכן נבחר כנציג מחוז
דאנפרמליין-מזרח מטעם [[מפלגת הלייבור (הממלכה המאוחדת)|מפלגת הלייבור הבריטית]]. בשנותיו ב[[אופוזיציה]] הרבה לעסוק בענייני [[כלכלה]] ו[[מסחר]]. ב-[[1994]] סירב להתמודד מול [[טוני בלייר]] על הנהגת המפלגה. על פי דיווחי העיתונות הבריטית בשנים שלאחר מכן, כרתו השנים ביניהם ברית לאחר מותו של מנהיג המפלגה [[ג'ון סמית' (פוליטיקאי)|ג'ון סמית']], אשר במסגרתה הבטיח בלייר לבראון את תיק האוצר, כמו גם את ראשות הממשלה לאחר זמן קצוב{{הערה|[http://politics.guardian.co.uk/labour/story/0,,971669,00.html#article_continue]}}. ב־[[27 ביוני]] [[2007]] החליף את בלייר בתפקיד ראש הממשלה{{הערה|{{וואלה!||בראון החליף את בלייר בראשות הלייבור|1127524}}}}. במאי [[2010]] כשלה המפלגה ב[[הבחירות הכלליות בבריטניה 2010|בחירות]], וכתוצאה מכך התפטר בראון מתפקידו כראש ממשלת בריטניה וכמנהיג המפלגה{{הערה|{{ynet||ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון הודיע על התפטרותו|3888268|11 במאי 2010}}}}.
בראון שימש כשר האוצר ב[[ממשלת צללים|ממשלת הצללים]] עד עליית הלייבור לשלטון ב-[[1997]]. מאז ועד 2007, שימש כ[[שר האוצר של בריטניה|שר אוצר]] ותקופת כהונתו הייתה הארוכה ביותר מאז נכנס לתוקפו החוק הבריטי משנת [[1832]] המסדיר את כהונת שר האוצר במתכונתו הנוכחית. כשר אוצר העניק בראון עצמאות ל[[בנק מרכזי|בנק המרכזי]] בקביעת [[מדיניות מוניטרית]]. בתקופתו כשר אוצר ירד שיעור ה[[אבטלה]] בממלכה והושגו שיעורי צמיחה גבוהים ביחס לארצות [[האיחוד האירופי]] האחרות.
| |||