שלולית חורף – הבדלי גרסאות

'''שלולית חורף''' (גם: '''בריכת חורף, בריכה עונתית, שטח הצפה''') היא [[מערכת אקולוגית]] עונתית וייחודית הנוצרת מהיקוות של [[נגר עילי]] בכל מקום בו מצויים ב[[קרקע]] שקעים, טבעיים או מעשה ידי אדם, בעקבות ירידת גשמים ב[[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] של המערכת ו/או עליית [[מי תהום]]. [[בית גידול]] לח מסוג שלולית חורף אפיין את [[המרזבה|מרזבות]] [[מישור החוף]] וכיום הולך ונעלם מן הנוף עד כדי הכחדה בשל הפיתוח וה[[עיור]] המואצים. הכחדת שלולית החורף מביאה בעקבותיה [[הידלדלות אוכלוסיית הדו-חיים|הכחדתם]] של [[דו-חיים]] התלויים בה.{{ש}}

מבחינים בין שלוליות עפר לבריכות סלע. '''שלוליות עפר''' אופייניות לאזורים מישוריים, והן נוצרות מעל שכבת [[קרקע]] אטימה. '''בריכות [[סלע]]''' אופייניות לאזורים [[הר]]ריים, והן נוצרות מעל סלעים. סוג [[קרקע#קרקעות בישראל|הקרקעית]] של הבריכה משפיע על קצב איבוד המים כתוצאה מ[[חלחול (תהליך)|חלחול]] ועל הרכב החומרים המומסים במים.

בשנת 1992 חתמה [[ישראל|מדינת ישראל]] על [[:en:Convention on Biological Diversity|אמנת ריו]] לשימור ה[[מגוון ביולוגי|מגוון הביולוגי]] ואישררה אותה בשנת 1995.{{ש}}

בשנת 1993 חתמה מדינת ישראל על [[:en:Ramsar Convention|אמנת רמסר]] ובה היא מתחייבת לשמור על מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, מתוך הכרה בחשיבותם לשמירה על המגוון הביולוגי בכלל ועל [[עופות מים]] בפרט.{{ש}}

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0544.pdf בריכת הלוחמים] בצמוד למשרד הרישוי ב[[חולון]]

* [http://www.inature.info/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA בריכת ברקת] ליד מושב [[ברקת (מושב)| ברקת]]

בעונת החורף יורדות כמויות גדולות של [[משקעים]] בפרק זמן קצר יחסית, ובמקומות רבים באגן הניקוז אין הקרקע מסוגלת עוד לקלוט את הנגר העילי. בה בעת מים שכן חלחלו לקרקע מביאים לעליית מפלס [[מי תהום|מי התהום]] הרדודים. כך או כך התוצאה אחת: היקוות של שלוליות במקומות הנמוכים. לאורך שפלת החוף בארץבישראל מצויים ריכוזים של קרקע כבדה הקרויה [[נזאז]]. קרקע זו מונעת את חלחול מי הגשמים ותורמת אף היא להיקוות המים על פניה. כשפוסקים הגשמים וה[[קיץ]] מגיע, מתייבשות השלוליות בהדרגה, בכפוף בכמות מי הגשמים הניקווים מחד, ובקצב חלחול המים לקרקע והתאדותם, מאידך. באזורים של צפון הארץ ומרכזה, העשירים יחסית ב[[משקעים]], הבריכות רבות ומשך קיומן ארוך (עד שמונה חודשים בשנה). ככל שמדרימים מספרן פוחת ומשך קיומן מתקצר.

בעבר היה נוף מים זה נפוץ במישור החוף, אך בעקבות העיור והפיתוח, [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[תיירות]] בישראל נפגע בית גידול זה. הסיבות העיקריות לפגיעה הן, ניקוז [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]], בנייה המואצת ו[[זיהום הסביבה]], למשל, על ידי ריסוס מקווי מים ב[[הדברה|חומרי הדברה]] כפתרון תברואתי לבעיית ה[[יתושים]]. מספר שלוליות החורף הולך ופוחת עד כדי סכנת [[הידלדלות אוכלוסיית הדו-חיים|הכחדתה]] של [[מערכת אקולוגית]] ייחודית זו, על מאכלסיה הייחודיים, ובהם שבעת מיני ה[[דו-חיים]] ששרדו בארץבישראל: