ליטאים (זרם) – הבדלי גרסאות

 

==היסטוריה==

[[קובץ:PlockLitvak.jpg.png|200px|שמאל|ממוזער|כתב פלסתר חסידי מאוחר ([[1867]]) נגד רבה המנוח של [[פלוצק]], אריה רקובסקי, שנודע כמתנגד; קישור מוקדם בין התנגדות למונח "ליטוואק"{{הערה|Historical Atlas of Hasidism p. 29.|שמאל=כן}}.]]

מאמצע [[המאה ה-13]] ועד סוף [[המאה ה-18]] שלטה [[הדוכסות הגדולה של ליטא]], שהייתה שותפה ב[[האיחוד הפולני-ליטאי|איחוד הפולני-ליטאי]] מ-[[1569]], בנחלות רחבות ידיים: היא כללה את שטחי [[רוסיה הלבנה]] (בלארוס), [[לטביה]] ואזורים נוספים במזרח [[פולין]] דהיום. לאחר [[חלוקת פולין]] השלישית ב-[[1795]] הוסיפה [[יהדות ליטא]], תחת שלטונה של [[האימפריה הרוסית]], לשמור על מאפיינים כמו ניב משותף של ה[[יידיש]] והגייה זהה של [[לשון הקודש]]. כאשר הוקמה [[ליטא בין שתי מלחמות העולם|מדינת ליטא העצמאית]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], התגוררו רק חלק מן היהודים הליטאים באזור שלטונהּ, ורובם חיו בשטחי [[הרפובליקה הפולנית השנייה]], לטביה או [[ברית המועצות]]. למרחב הגדול של [[ליטא]] ההיסטורית הצליחה החסידות לחדור רק באופן מוגבל במאה ה-18, תוך היתקלות בהתנגדות עזה בהנהגת [[הגר"א]], על רקע השינויים שהנהיגה ב[[נוסח תפילה|נוסח התפילה]], מנהגיה החדשים והשקפה שנתפשה ככפרנית על ידי מתנגדיה. עם זאת, מספר חצרות כמו [[חסידות חב"ד]] ו[[חסידות קרלין]] צמחו במרחב הליטאי.