אוהד (ספורט) – הבדלי גרסאות

* חברות במועדון האוהדים הרשמי של הקבוצה.

* חברות בארגון אוהדים (המאורגן על ידי האוהדים עצמם).

* צפייה משותפת עם אוהדים אחרים במשחק. מקומות מפגש נפוצים לאוהדים הם [[פאב]]ים המשדרים את המשחקים על מסכים גדולים.

 

ישנן רמות שונות של אהדה. יש אוהדים המסתפקים בהערצת הקבוצה וצפייה במשחקיה ב[[טלוויזיה]] בעוד שאחרים נוהגים לרכוש כרטיסים ולצפות במשחקיה גם באצטדיון. אוהדים אדוקים יותר אף רוכשים מנוי עונתי ובאים לכל משחקי הבית של הקבוצה, ואף למשחקי חוץ. ישנם אוהדים הלוקחים יוזמה ומארגנים [[אולטראס|ארגון אוהדים]], וכן מנהיגים את [[עידוד (ספורט)|עידוד]] הקבוצה במשחקים באמצעות שירה, [[כלי נגינה]] (הנפוצים ביותר הם [[תופים]] ו[[צופר (כלי נגינה)|צופרים]]), [[מגאפון]], [[דגל]]י ענק ואף אמצעי [[פירוטכניקה]] כגון [[חזיז (נפץ)|חזיזים]] ו[[רימון עשן|רימוני עשן]]. ישנם אוהדים אדוקים במיוחד שעבורם הקבוצה היא מרכז עולמם, והם מנהיגי אוהדים ואף עוקבים אחרי משחקי קבוצות הנוער של המועדון. ב[[עברית]] אוהד אדוק מאוד שמאוד מעריץ את הקבוצה נקרא "אוהד שרוף".

 

 

יש חוקרים הטוענים שאהדה ספורטיבית, בייחוד אהדה ספורטיבית קנאית, משמשת תחליף למסגרות הזדהות ועוגנים משמעותיים בחיי הפרט, כגון [[דת]] או [[לאום]], שנחלשו במהלך שתי המאות האחרונות ובפרט אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]. [[ג'ורג' אורוול]] כינה את היריבות הספורטיבית כפי שהיא מתבטאת בפועל כ"מלחמה בלי יריות".

 

בנוסף, קיימים סוגים שונים של אוהדים המוגדרים כ"אוהדי הצלחות". הכוונה היא לאנשים שמתחילים לאהוד קבוצה מסוימת ו/או מביעים את אהדתם לקבוצה, רק כאשר היא מצליחה.

== ראו גם ==

* [[הערצה]]