|
למד [[משפטים]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת טרטו]] והוסמך כדוקטור בשני התחומים. בצעירותו תמך ב[[המהפכה הקומוניסטית|מהפכה הקומוניסטית]] כיוון שקיווה שהיא תביא שוויון לאזרחים בשטחים שבשליטת [[האימפריה הרוסית]], אך בעבודתו כראש לשכת מתרגמים רוסית ממשלתית, לאחר המהפכה, נוכח שגם תחת שלטון [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] קיים חוסר שוויון, והוא עקר ל[[ברלין]] בשנת [[1920]].
ב[[גרמניה]] למד ב[[אוניברסיטת ברלין]] והשיג תואר דוקטורט בפילוסופיה גם בשפה הגרמנית. הלרבתקופה תרגםזו ל[[עברית]]נטל מ[[יוונית]] דיאלוגים אפלטוניים ואף נטלהלר חלק בפרויקטבפרוייקט של תרגום כתבי אפלטון לעברית שיועד להתפרסם בשנים עשר כרכים, אולם בסופו של דבר פורסם רק הכרך הראשון. לצד הלר נטלו חלק בתרגום [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[אריה (לאון) סימון]], ערך [[יוסף קלוזנר]]. במסגרת זו תרגם הלר את הדיאלוג [[פיידון (דיאלוג אפלטוני)|פיידון]].{{הערה|[https://www.magnespress.co.il/api/magnes/book/5630/preview הקדמה לדיאלוג מנון מהדורת 2014] [[הוצאת מגנס]]}}{{הערה|'''אפלטון מתורגם מיוונית לעברית בשנים עשר כרכים''', כרך ראשון, [[ירושלים]]: י' יונוביץ, תרפ"ט, 1929}} הלר השתתף בכתיבת [[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]]'''''[[דרוש מקור]]''''' בגרמנית עד שהעבודה על זו נעצרה על ידי הממשל הנאצי, והלר, שמצא את עצמו ללא עבודה, החל ללמד עברית. כמורה לעברית פגש בין תלמידותיו את פרדריקה שרלוטה הנדל, בתו של מבקר התיאטרון והסופר היהודי-אוסטרי [[וילי הנדל]] {{גר|Willi Handl}}, השניים נישאו בשנת 1936 ונולדה להם בת אחת, פנינה רחל (לימים ברקאי).
ב[[1938]] נמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית והתיישב ב[[לונדון]]. כשהגיע ללונדון נחשבלא הלרהותר לתושבלהלר זרלעבוד עוייןעל (Enemyאדמת Alien)אנגליה בשלכיון האזרחותשהחזיק הרוסיתבאזרחות שהייתהרוסית לו,ובתקופה כיוןזו שבאותה תקופהצידדה [[ברית המועצות]] צידדה בנאצים, ועלולכן כןנחשב היההלר אסורלתושב לוזר עויין לעבוד(Enemy Alien). ביוני 1941, כשנפתחה [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]] והרוסים והנאצים הפכו לאוייבים, האזרחות הרוסית שלו כבר לא היתה לו למכשול והותר לו לעבוד והוא החל ללמד רוסית בלונדון, שפה שכעת נעשתה מבוקשת. לאחר המלחמה קיבל הלר אזרחות בריטית. ביושבו בלונדון שימש הלר כמזכיר לענייני ספרות (literaryLiterary Secretary) של הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד {{אנ|Zionist Federation of Great Britain and Ireland}} ופירסם חוברות בענייני יהדות וציונות מטעם הפדרציה. כמו כן ייסד, ערך וכתב ב[[כתב עת]] בשם "תרבות" שהוציאה הפדרציה.{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/journals/NNL-Journals002105994/NLI כתב עת תרבות] באתר [[הספרייה הלאומית]]}} בנוסף ל"תרבות", במהלך השנים פירסם הלר מאמרים בכתבי עת שונים בתוכם ה[[ג'ואיש כרוניקל]], [[השילוח (כתב עת)|השילוח]], [[הדואר]] ו[[העולם (שבועון)|העולם]]. בנוסף, לאחר תום המלחמה, החל הלר ללמד ב-Jews' College, [[בית הספר ללימודי יהדות בלונדון]] {{אנ|London School of Jewish Studies}} ובין השנים 1949- — {{כ}}1953 הרצה במחלקה העברית של ה[[יוניברסיטי קולג' לונדון]].
בשנת 1956 פירסם הלר, יחד עם [[אריה (לאון) סימון|אריה סימון]], את "אחד העם: האיש, פעלו ותורתו", ביוגרפיה אודות [[אחד העם]].{{הערה|{{דבר|ברוך שוחטמן|ספר חשוב על אחד העם|1956/08/10|00600}}}}{{הערה|{{חרות|יוחנן פוגרבינסקי|אחד העם|1956/02/03|00610}}, ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1956%2F02%2F03&id=Ar00743&sk=D02FDFAC קישור להמשך הכתבה])}} חלקו של הלר בכתיבת הספר התמקד בנושא העיוני של השקפותיו של אחד העם, בעוד סימון התמקד בהיבט ההיסטורי.
הלר מעולם לא ביקר בארץ ישראל'''''[[דרוש מקור]]''''', ולא היה מעורב בחיי הרוח בארץ בניגוד למעורבותו בחיי הרוח בלונדון, אולם כמה מספריו הודפסו בישראל, חלקם בעברית. עם הגעת השמועה אודות מותו כתבה [[איזה פרליס]] בעיתון דבר:
{{ציטוט|תוכן=
מלונדון הגיעה הידיעה על פטירתו של החכם והסופר העברי הצנוע ורב-הפעליםורב־הפעלים ד"ר יוסף אליהו הלר. גם בין המצויים אצל קרית הספר שלנו לא היה שם זה מהמפורסמים. שכן השמיע את דברו אך לעתים מרווחים ביותר, אולם כל שפירסם היה קב ונקי. היה מהשרידים האחרונים של דור שהיה בן-ביתבן־בית בתרבות העברית השרשית ויחד עם כך בתרבות העולם. תכונה זו הכשירה אותו לתפקיד של מליץ בין התרבות העברית והעולמית.{{הערה|{{דבר|איזה פרליס|יוסף אליהו הלר|1957/04/19|00700}}}}
}}
|
