מריה תרזה – הבדלי גרסאות

מריה ילדה 3 בנות עד שנולד יורש העצר, בנה הבכור [[יוזף השני]] ([[1741]]–[[1790]]), שהיה לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. אולם עד למותה, נותרה מריה תרזה עוצרת-שותפה בשלטונו. אחרי יוזף השני, נולדה בתה האהובה של מריה תרזה, היא מריה כריסטינה (היחידה שאישרה לה אימה להנשא מאהבה). מיום נישואיה ועד גיל 39, הגיל בו ילדה את בנה הצעיר ביותר, הייתה מריה תרזה עסוקה בהריונות ובלידות, וזאת במקביל למלחמות שניהלה מול אויבי אוסטריה ולשנות השלום שהגיעו לאחריהן. כמעט מיד לאחר שילדה את בנה הצעיר, החלה מריה תרזה לעסוק במטלת השידוך של ילדיה הבוגרים. כל ילדיה שהגיעו לבגרות שודכו, בהתאם לצורכי הממלכה, לבני זוג ממיטב מלכי אירופה. מריה כריסטינה, בתה הרביעית של מריה תרזה הייתה יוצאת הדופן היחידה בנישואים הפוליטיים שהיו גורלם של כל ילדיה של מריה תרזה. כולם לקחו חלק במשחק הבריתות וההסכמים הפוליטיים שניהלה על מנת לשמור על שלמות ממלכתה ועל השלום בה.

 

את בנה, יוזף השני, יורש העצר, היא השיאה ל[[איזבלה, נסיכת פארמה]]. לאחר מותה היא לחצה עליו להנשא בשנית, ל[[מריה יוזפה, נסיכת בוואריה]]. נישואים אלה ארכו רק שנתיים, שכן מריה יוזפה חלתה באבעבועות שחורות ומתה. מריה תרזה שהגיעה לבקרה במיטת חוליה, חלתה אף היא, אך החלימה. לאחר מותה של כלתה לחצה מריה תרזה על בתה בת ה-16, שגם היא נקראה מריה יוספה, לבוא עימה לביקור אבלים בקבר הטרי. הנסיכה הצעירה נדבקה כתוצאה מהביקור באבעבועות שחורות, אך היא, בניגוד למריה תרזה, לא הבריאה ומתה ממחלתה. מריה תרזה האשימה את עצמה עד יום מותה בגורלה של בתה.