אריה לייב הלר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון שדות דמויי שנות הפעילות לשם אחיד (תג) |
הוספת קישורים לסוגיה |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| שם = הרב אריה לייב הלר
| שם בשפת המקור =
| תמונה = Ktzot.jpg
| כיתוב = קצות החושן חלק שני, מהדורה ראשונה, לבוב תקנ"ו
| כינוי =
| תאריך לידה = [[1745]]
| מקום לידה = [[קאלוש]], [[גליציה]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]] {{דגל|האיחוד הפולני-ליטאי}}
| תאריך פטירה = [[22 בדצמבר]] [[1812]]
| מקום פטירה = [[סטרי]], [[האימפריה האוסטרית]] {{דגל|האימפריה האוסטרית}}
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| תאריך לידה עברי = [[ה'תק"ה]]
| תאריך פטירה עברי = [[י"ט בטבת]] [[ה'תקע"ג]]
| מקום פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו =
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו =
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
הרב '''אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר''' (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו ה'''קצות החושן''' או בקיצור '''הקצות''', ה'''אבני מילואים''' וה'''שב שמעתתא''') ([[ה'תק"ה]], [[1745]] – [[י"ט בטבת]] [[ה'תקע"ג]], [[22 בדצמבר]] [[1812]]), היה [[רב]], [[פוסק]] ו[[ראש ישיבה]]. התפרסם בעיקר בספרו הידוע '''[[קצות החושן]]''', שהפך לספר יסוד הן בעולם לימוד ה[[הלכה]] ופסיקתה והן בעולם הישיבות, כספר למדני.
שורה 38:
הרב הלר היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "[[קצות החושן]]" בעודו בשנות השלושים לחייו - ביאור חריף ועמוק ל[[שולחן ערוך]], חלק [[חושן משפט]]. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד ב[[ישיבה|ישיבות]], ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר [[למברג]] (לבוב) בשנת תקמ"ח ([[1788]]), ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו ([[1796]]). מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות, ונכתבו עליו מספר פירושים.
ידידו, הרב [[יעקב לורברבוים]], כתב אף הוא חיבור דומה, בשם "[[נתיבות המשפט]]", ובו הערות
התייחסותו הרבה של הרב לורברבוים תרמה רבות לפרסום ה"קצות החושן", אך עם זאת, לפי סיפורו של הרב [[ברוך אפשטיין]], ה"קצות" התקבל בחיבה רבה יותר בקהל הלומדים. הרב אפשטיין מספר שבעת פגישה ביניהם שאל הרב לורברבוים את הרב הלר כיצד זכה לכך שספרו יתחבב כל כך על הלומדים. הרב הלר השיב בשאלה, כיצד עורך הוא את ספרו, והרב לורברבוים ענה שבהשכימו בבוקר הוא ממשיך את לימודו מאותו המקום שבו הפסיק אתמול, ומחדש בו את חידושיו. השיב הרב הלר: זהו ההבדל בינינו. אני, כשאני משכים ללמוד, אני חוזר ומעיין במה שכתבתי אתמול, ומחפש מה צריך להוציא מהספר ואיך לתקן ולשפר את סגנונו, וכך נותרים רק החידושים המעולים, והם כתובים בסגנון נהיר.{{הערה|מקור ברוך, ג, עמ' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48315&st=&pgnum=98 תרכז-תרכח]}}
לפי סיפור אחר, אחיו ר' יהודה הוא זה שקיצר את הספר בצורה משמעותית לפני ההדפסה. כך או כך, בהקדמת הספר הוא מעיד על עצמו שאכן לפני ההדפסה קיצר את הספר והסיר ממנו דברים רבים המופיעים בספר "[[אורים ותומים (ספר)|אורים ותומים]]", שהקדים אותו במעט.
=== ספרים נוספים ===
מלבד ספרו 'קצות החושן' שכאמור התפרסם על ידו, חיבר הרב הלר את הספר [[שב שמעתתא]] ([[ארמית בבלית|ארמית]]: שבע סוגיות) - חידושים על שבע [[סוגיה|סוגיות]], אותו החל לכתוב כבר בילדותו.
לעת זקנתו חיבר את הפירוש [[אבני מילואים]] על שולחן ערוך חלק [[אבן העזר]], שיצא לאור לאחר מותו.
שורה 59:
=== חיבוריו ===
▲*
* {{HebrewBooks||'''משובב נתיבות'''|22262|ירושלים תש"ן}}
* {{HebrewBooks||'''שב שמעתתא'''|14496|בני ברק תשמ"ז}}
| |||