ישיבה תיכונית חרדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להסכמה שבשתיקה |
הוספת קישורים לסוגיה, קידוד קישורים |
||
שורה 20:
לאחר לימודי היסודי ישנן כמה סוגי מוסדות עיקריים, בהם לומדים חרדים לימודי תיכון:
* ישיבה קטנה - המסלול העיקרי שבו לומדים מרבית החרדים, נתפש כערך עליון וכמשמר את המסורת של עם ישראל לדורותיו של התמקדות בלימוד גמרא, בדרך-כלל מהסדרים נשים ונזיקין, בעיון עד הצהריים ובבקיאות בשעות אחרי הצהריים. יום לימודים טיפוסי עשוי להימשך כ-14 שעות (07:00 - 21:00, כולל תפילות וארוחות). בשנת הלימודים תשע"ח פעלו בישראל כ־330 ישיבות קטנות.
* ישיבות חסידיות המשלבות לימודים כליים - מוסדות אלו נפוצים בעיקר בחסידות חב"ד. במוסדות אלו לומדים עברית ודקדוק (בדגש על דקדוק לשון הקודש), היסטוריה עם התמקדות בתולדות החסידות, ומתמטיקה אשר משלבת [[סוגיה|סוגיות]]
* בתי ספר טכנולוגי לבנים - מוסדות המתמקדים בטיפול בנוער נושר מהמסגרות החרדיות. במוסדות אלו מקצועות כליים ומקצועיים עם שילוב של מעט לימודי קודש. רובם הגדול של התלמידים במוסדות אלה אינם מקפידים על אורח־חיים חרדי או על קיום מצוות, אינם מסתגרים מאינטרנט ומאמצעי טכנולוגיה חדישים, ואינם מקפידים על קוד הלבוש החרדי. מוסדות אלה נבדלים זה מזה בקהל היעד שלהם, בתוכנית הלימודים, בכללי ההתנהגות ועוד. בשנת הלימודים תשע״ח, פעלו בפיקוח המחוז החרדי של משרד החינוך 24 בתי ספר כאלה.
שורה 26:
מודל הישיבה התיכונית מקובל ביותר בקרב הציבור הדתי לאומי בישראל ובחלק מהקהילות החרדיות המודרניות בצפון-אמריקה ומערב-אירופה. מטרת הישיבה התיכונית היא להקנות ללומדים הדתיים בה תעודת בגרות. המסגרת היא בדרך כלל 4-שנתית וכוללת בגרות בכל מקצועות החובה ו-5 יחידות גמרא. חלק משעות אחר הצהריים מוקדש בהן ללימודים כלליים באנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, לשון, אזרחות, חינוך גופני, תנ"ך ומחשבת־ישראל – לימודים שאינם נלמדים בישיבות הקטנות.
במקביל לזרם המרכזי של הישיבות הקטנות מתקיימות מספר קטן של ישיבות המזוהות כישיבות תיכוניות חרדיות, אך אלו מתחלקות לכמה סוגים עיקריים שונים
חלקן של הישיבות נתקל בהתנגדות חריפה וחלקן ב[[הסכמה שבשתיקה]] מצד רבנים, בעיקר בהתאם לאופי השכונה ורמת הסיכון שמעריכים הרבנים שהקמת הישיבה תהווה לציבור החרדי הרלוונטי.
שורה 34:
== לקריאה נוספת ==
* לופו, '''ההתנגדות החרדית לישיבות תיכוניות חרדיות''', מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, 2007.
*[[עמירם גונן]], [[בצלאל כהן]], [[מאיר קראוס]] ואחרים, '''[https://jerusaleminstitute.org.il/publications/
*[[עמירם גונן]], [[בצלאל כהן]] ואחרים, '''[https://jerusaleminstitute.org.il/publications/
*[[עמירם גונן]], [[בצלאל כהן]] ואליעזר היון, [https://jerusaleminstitute.org.il/publications/
[[קטגוריה:חינוך חרדי]]
|