|
לדעת [[רש"י]]{{הערה|כך באר ביחס להולדת ריח.}}, טעם איסור מוליד הוא משום שמעשה ההולדה יוצר דבר חדש שלא היה קיים קודם לכן, ובכך הוא דומה לעשיית [[ל"ט אבות מלאכה|מלאכה]] שנאסרה בשבת ויום טוב.{{הערה|[[רש"י]] ב{{בבלי|ביצה|כג|א}}}}
לדעת ה[[ראב"ד השלישי|ראב"ד]] ו[[דוד בן לוי מנרבונה|ספר ה"מכתם"]] הטעם לאיסור הוא משום שהנולד הוא [[מוקצה]]. לדעת [[רמב"ם|הרמב"ם]] טעם איסור הדלקת האש ביום טוב הוא משום שאפשר היה לעשות את המלאכה בערב יום טוב.{{הערה|{{רמב"ם||שביתת יום טוב|ד|א}}.}} וכך כתב [[רשב"א|הרשב"א]], ומשמע שלדעתו האיסור [[מדרבנן]]. ויש שפירשו ברמב"ם שה[[מדאורייתא|איסור מהתורה]], משום שדין יצירת אש ביום טוב כדין [[מכשירי אוכל נפש]], שמלאכה עבורם אסורה מהתורה אם אפשר היה לעשותה בערב יום טוב.{{הערה|כן פסקו ה[[דוד הלוי סגל|ט"ז]] תקב, א, ועוד.}}
יש אומרים{{הערה|[[ברכי יוסף]] תקב, א; [[עובדיה הדאיה|הרב עובדיה הדאיה]] בספרו ישכיל עבדי ד, כז, ב; [[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]] עמ' מט}} שהואיל והאיסור לדעת הרמב"ם הוא משום שהיה אפשר להכין את האש מערב יום טוב, אם מחמת [[אונס (הלכה)|אונס]] לא הצליח להכין אש מערב יום טוב, או שהכין וכבתה, מותר לו להדליק אש חדשה ביום טוב כדין מכשירי אוכל נפש. ויש אומרים{{הערה|[[מנחת יום טוב]] צח, קיג; [[יצחק יעקב וייס|מנחת יצחק]] ד, צט}} שגם במקרה של אונס אסור להוציא אש חדשה, מפני שדין יצירת אש כדין יצירת כלי שלם, שגם אם היה אנוס בערב יום טוב אסור לעשותו ביום טוב{{הערה|כמבואר ב{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקט|ב}}; שער הציון יא}}. ועוד, שגם במכשירי אוכל נפש שלא יכל להכין בערב יו"ט אין מורים היתר לרבים. יש המפשרים בין הדעות, ש[[שעת הדחק|בשעת הדחק]] כשאינו יכול להביא אש משכניו, אפשר לסמוך על המקילים, בהדלקה ב[[שינוי (הלכה)|שינוי]], שבאופן זה גם המחמירים יכולים להקל{{הערה|[[פניני הלכה]] מועדים פרק ה, הלכה א.}}.
עבר ויצר אש ביו"ט, מותר בדיעבד ליהנות מהאש{{הערה|{{משנה ברורה|תקב|ד}}}}.
==מוליד ריח==
|
