מייקל בנסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביוגרפיה: הגהה, קישורים פנימיים |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
ב-1983 הצטרף בנסון לגרעין שהקים את להקת "[[משינה]]", שהתפרקה באופן זמני בשנת [[1984]]. לאחר מכן חבר לגיטריסט להקת "משינה" [[שלומי ברכה]], ויחד פעלו כצמד תחת השם "[[החזית העממית (להקה)|החזית העממית]]". ב-[[1985]] חידשו חברי "משינה" את פעילות הלהקה, ובסוף אותה שנה יצא אלבומם הראשון. בלהקה היה בנסון נגן הבס, והתפרסם גם כזמר בשיר "הכל עוד אפשרי" ששר בקולו הנאיבי. הלהקה התפרקה ב-[[1995]], אך חזרה לפעילות ב-[[2003]].
לאחר פירוק הלהקה המשיך בנסון לנגן יחד עם [[אבנר חודורוב]] וליווה בהופעות "הילד שבך" את [[יהודה פוליקר]], במשך שש שנים הכולל תועדו בסרט ואלבום מצוין שיצא ב-1997 [[הופעה חיה בקיסריה (יהודה פוליקר)|הופעה חיה בקיסריה]]. ב-1998 בנסון הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של להקת כמעט אפריקה. הוא גם ניגן בס, שר קולות וייעץ אמנותית באלבום ובהופעות של [[שלומי ברכה]] ו[[רמי פורטיס]], [[רץ על הקצה]]. ניגן ביצוע מחודש של [[שלומי ברכה]] ו[[רמי פורטיס]] לשירו של ניסים סרוסי "[[אשליות]]" וביצוע המחודש של [[עפרה חזה]] ל"לתת" של [[בועז שרעבי]] באלבום עבודה עברית. בשנת 2003 ניגן
ניגן בטלוויזיה, בלהקת הבית של התוכניות "אברהם ויעקב" של [[אברי גלעד]] ו[[קובי מידן]] ובתוכנית האירוח של [[יאיר לפיד]].
| |||