הבדלים בין גרסאות בדף "הריכוזיות במשק הישראלי"

←‏בנקאות: עדכון, הרחבה, הוספת מקור
מ (בוט החלפות: \1זיכיו\2)
(←‏בנקאות: עדכון, הרחבה, הוספת מקור)
==בנקאות==
{{הפניה לערך מורחב|בנקאות בישראל}}
בענף הבנקאות בישראל קבוצה של חמישה בנקים מובילים מרכזת כ־93% מהפעילות ושני הבנקים הגדולים, ה[[דואופול]] של [[בנק לאומי לישראל|לאומי]] [[בנק הפועלים|ופועלים]], מרכזים את פעילותם של כ-50% משוק משקי הבית. רמת התחרותיות בחלק ממגזרי הפעילות בענף היא נמוכה,. אךדו"ח עםשל זאת[[בנק בדו"חישראל]] קבעה, בשנת 2005, שהריכוזיות של ועדההמערכת שבדקההינה אתגבוהה התחרותיותביותר, במערכת והלכה והתעצמה בתחילת שנות ה-2000. בדווח נכתב כי: "למעשה המערכת הבנקאית בישראלבארץ בראשותנשלטת [[המפקחבידי עלשני הבנקים]] [[דודהגדולים זקן]],בישראל. צויןגם כיבהשוואה העמלותבינלאומית בישראלנמצא הןכי דווקאהריכוזיות נמוכותבישראל בהשוואההיא לכלכלותמן המפותחותהגבוהות בעולם"{{הערה|1=[httphttps://www.globesboi.coorg.il/newshe/articleNewsAndPublications/PressReleases/Pages/050510m.aspx?did=760421 המאוימיםמחקר חדש בבנק ישראל: שני"התחרותיות הבנקיםבענף הגדוליםהבנקאות: -היבטים גלובסתיאורטיים וראיות אמפיריות מישראל ומחו"ל."], באתר בנק ישראל, 10 במאי 2005}}.
 
בשנת 2009 דרשה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, תשלום קנס בסך 290 מיליון שקל כתנאי לסגירת תיק החקירה ב[[פרשתבפרשת קרטל עמלות הבנקים]], עקב חשד לתיאום ייקור העמלות בין הבנקים{{הערה|{{nrgTheMarker|יהודה שרוני ורונית מורגנשטרן|הממונה"הבנקים דורשתצריכים מהבנקיםלהפסיק לשלםלשתף 290פעולה מיליון- שקללא בפרשתרק "קרטל העמלותבעמלות"|839/9571.528415|141 בינוארבמאי 2009|16|}}{{ש}}{{הערהגלובס|דיויד גילה|"עמלה ייצוגית" של קרטל|1000360975|13 ביולי 2008}}{{ש}}{{הארץ||קרטל העמלות: עובדים בכירים בבנקים הגדולים מסרו מידע חשאי זה לזה |1.1333659|27 ביוני 2008}}}}. הפרשה הסתיימה לבסוף בפשרה שבה חויבו הבנקים בתשלום קנס של 70 מיליון ש"ח בלבד או בפיצוי ללקוחות באותו הסכום, והרשות תבטל את הקביעה מ–2009, שלפיה הבנקים קיימו ביניהם הסדרים כובלים כשהעבירו ביניהם מידע על עמלות{{הערה|{{Cite news|url=https://www.themarker.com/markets/1.2235482|newspaper=TheMarker|title=חקירת תיאום עמלות הבנקים מסתיימת בדיל עם הממונה על ההגבלים|date=2014-02-05|access-date=2019-08-07|first=סיון|last=איזסקו}}}}.
 
דו"ח [[ועדת טרכטנברג]] קבע בשנת 2011 כי "קיימות אינדיקציות לכך שהבנקים גובים ממשקי הבית מחיר הגבוה ממחיר התחרות"{{הערה|1=[http://hidavrut.gov.il/content/4201 דו"ח ועדת טרכטנברג - כשלי שוק והמלצות בענפי המשק השונים]}}
והוועדה העריכה כי עלות חוסר היעילות התפעולית במערכת הבנקאית היא כשני מיליארד שקל בשנה. בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, הוקמה בדצמבר 2011, ועדת לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|הבנקים על הכוונת: מונתה ועדה לבחינת התחרות בענף|1000706722|14 בדצמבר 2011}}}}.
 
בשנת 2015, שם שר האוצר [[משה כחלון]] את נושא הריכוזיות בשוק הפיננסים בישראל במרכז סדר יומו. לאחר שהוביל מהלך להפחתת הריכוזיות ולהגברת התחרות בשוק התקשורת. באותה עת, הנתונים אודות מבנה השוק הראו ש: חמש קבוצות בנקאיות גדולות מחזיקות בכ־94% מנכסי הבנקאות המסחרית, ו־97% מענף הביטוח מרוכזים בחמש חברות בלבד. [[מדד הרפינדל-הירשמן]] (HHI) מצא כי הריכוזיות במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע ב[[איחוד האירופי]], ומדד CR3 מראה כי מידת הריכוזיות בענף הביטוח בישראל גבוהה גם היא בהשוואה בינלאומית{{הערה|{{TheMarker|יוליה מרוז|המפתח לתחרות בשוק ההון|1.2720644|20 בספטמבר 2015}}}}. ביוני 2015 הקים כחלון את "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" - [[ועדת שטרום]], לשם בחינת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בישראל. בין היתר המליצה על הפרדת הבעלות של חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים, [[מוסד פיננסי חוץ-בנקאי|מוסדות פיננסיים חוץ-בנקאים]] יוכלו גם לתת אשראי ללקוחוץ, לדוגמה לכיסוי משיכת יתר, ולהתחרות בבנקים{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|ועדת שטרום: חוסר התחרות בין הבנקים פוגע בכמות האשראי וגם במחיריו|1.2818288|10 בינואר 2016}}}}{{הערה|{{גלובס|עדי בן ישראל|ועדת שטרום ממליצה להפוך את חסכונות הפנסיה לכספומט|1001088155|14 בדצמבר 2015}}}
 
==יבוא רכב==