הבדלים בין גרסאות בדף "הריכוזיות במשק הישראלי"

מ
←‏בנקאות: תקלדה
(←‏בנקאות: עדכון, הרחבה, הוספת מקור)
מ (←‏בנקאות: תקלדה)
והוועדה העריכה כי עלות חוסר היעילות התפעולית במערכת הבנקאית היא כשני מיליארד שקל בשנה. בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, הוקמה בדצמבר 2011, ועדת לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאית{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|הבנקים על הכוונת: מונתה ועדה לבחינת התחרות בענף|1000706722|14 בדצמבר 2011}}}}.
 
בשנת 2015, שם שר האוצר [[משה כחלון]] את נושא הריכוזיות בשוק הפיננסים בישראל במרכז סדר יומו. לאחר שהוביל מהלך להפחתת הריכוזיות ולהגברת התחרות בשוק התקשורת. באותה עת, הנתונים אודות מבנה השוק הראו ש: חמש קבוצות בנקאיות גדולות מחזיקות בכ־94% מנכסי הבנקאות המסחרית, ו־97% מענף הביטוח מרוכזים בחמש חברות בלבד. [[מדד הרפינדל-הירשמן]] (HHI) מצא כי הריכוזיות במערכת הבנקאות הישראלית גבוהה במידה ניכרת מהממוצע ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], ומדד CR3 מראה כי מידת הריכוזיות בענף הביטוח בישראל גבוהה גם היא בהשוואה בינלאומית{{הערה|{{TheMarker|יוליה מרוז|המפתח לתחרות בשוק ההון|1.2720644|20 בספטמבר 2015}}}}. ביוני 2015 הקים כחלון את "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" - [[ועדת שטרום]], לשם בחינת דרכים להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בישראל. בין היתר המליצה על הפרדת הבעלות של חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים, וש[[מוסד פיננסי חוץ-בנקאי|מוסדות פיננסיים חוץ-בנקאים]] יוכלו גם לתת אשראי ללקוחוץללקוחות, לדוגמה לכיסוי משיכת יתר, ולהתחרות בבנקים{{הערה|{{TheMarker|מירב ארלוזורוב|ועדת שטרום: חוסר התחרות בין הבנקים פוגע בכמות האשראי וגם במחיריו|1.2818288|10 בינואר 2016}}}}{{הערה|{{גלובס|עדי בן ישראל|ועדת שטרום ממליצה להפוך את חסכונות הפנסיה לכספומט|1001088155|14 בדצמבר 2015}}}}.
 
==יבוא רכב==