|
[[קובץ:Гедеон убивает Зевея и Салмана.jpg|250px|ממוזער|שמאל|זבח וצלמונע מובלים על ידי גדעון]]
'''זֶבַח וְצַלְמֻנָּע''', הםאלה [[דמות מקראית|דמויות מקראיות]], שני מלכי [[מדיין]], אשר נלחמושנלחמו בבני ישראל, נתפסו ונהרגו בידי השופט [[גדעון בן יואש]]. הסיפור המקראי אודותם מופיע ב{{תנ"ך|שופטים|ח}}.
לקראת סיום המלחמה עם המדיינים מבקש גדעון ללכוד את מלכי מדיין זבח וצלמונע.{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|ד}}}} גדעון עובר את [[הירדן]] יחד עם צבאו הכולל שלוש מאות חיילים, כדי להשמיד את מחנה מדיין. בדרכו הוא עובר בערים [[סוכות (עבר הירדן)|סוכות]] [[פנואל|ופנואל]] אשרשתושביהן לא מוכנים לכלכל את צבאו בטרם ילכוד את המלכים. לאחרגדעון שהכההיכה אותם ולכד את מלכי מדיין, העניש גדעון את תושבי הערים{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|יג|יז}}}} ואז הרג את זבח וצלמונע, לאחר שבנו בכורו יתר פחד להרוג אותם. זבח וצלמונע מבקשים מגדעון שהוא יפגע בהם.{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|ח|יח|כא}}}} ייתכן כי רצו למות בידימידי לוחם בעל ניסיון.{{הערה|[[יאירה אמית]], '''מקרא לישראל: שופטים''', ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 152}}
סיפור המלחמה במדיינים משולב בסיפור לכידת המלכים. בניגוד לתושבי הערים סוכות ופנואל שמסרבים לבקשת העזרה, רואים זבח וצלמונע רואים בגדעון מנהיג.{{הערה|[[יאירה אמית]], '''מקרא לישראל: שופטים''', ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 148}}
שמותיהם של זבח וצלמונע מופיעים גם ב[[תהילים פ"ג]]{{הערה|1={{תנ"ך|תהילים|פג|יב}}}}: '''"שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ"'''. בפסוק זה מתייחס המשורר לאל הנוקם באויבי ישראל בהווה, כמו שעשה לזבח וצלמונע.
מקור שמם של זבח וצלמונע הוא ערבי קדום. שמות אלה היו קיימים באזור [[חג'אז]] ובדרום [[עבר הירדן]], שהואהוא האזור בו שכנו במדייניםהמדיינים בנדודיהם. זבח וצלמונע הם מלכי מדיין, בניגוד לזאב ועורב שכונו שרים. ב[[תהילים פ"ג]] תוארם של זבח וצלמונע הוא נסיכים: "שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ." ייתכן ודרגות אלו הםהן שמות תואר חילופייםחלופיים ולא באים לתאר סדר היררכי כלשהו.{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|פג|יב}}}}{{הערה|[[יאירה אמית]], '''מקרא לישראל: שופטים''', ירושלים, מאגנס, 1999, עמ' 149}}
==בתרבות==
|
