דואג האדומי – הבדלי גרסאות

←‏הסיפור התנ"כי: מראה מקום מדויק אצל יוסף
(←‏הסיפור התנ"כי: מראה מקום מדויק אצל יוסף)
על דואג מסופר ב[[ספר שמואל]] א' פרקים כ"א-כ"ב. כמו כן מזמור נ"ב ב[[תהילים]] נכתב אודותיו.
 
משמו של דואג ניתן להסיק שמוצאו ככל הנראה מ[[אדום (עם)|אדום]]. על פי [[יוסף בן מתיתיהומתתיהו]] בספרומכנה קדמוניות היהודים, היהאותו "דואג ממוצא סורי וזאת כנראה בעקבות הגרסה הסורי"ארמי" תחת "אדמי" המתועדת ב[[תרגום השבעים]].{{הערה|יוסף בן מתיתיהומתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ירושליםספר ששי, מאגנספרק יב, 2007פסקה ד, סעיף 254 (כרך א, עמ' 207).}} וזאת כנראה בעקבות הגרסה "ארמי" תחת "אדמי" המתועדת ב[[תרגום השבעים]]. דואג היה "אַבִּיר הָרֹעִים, אֲשֶׁר לְשָׁאוּל", כלומר ה[[שר]] הממונה על ה[[רועה צאן|רועים]] בממלכתו של שאול. ניתן להבין כי דואג היה איש אדוק - מתואר כ"נֶעְצָר לִפְנֵי ה'" ב[[משכן נוב]]. בעת שהותו במשכן נוב, היה עד לעזרה שהגיש ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] [[אחימלך בן אחיטוב]] ל[[דוד]] בברחו מפני [[שאול]]. דואג סיפר על כך לשאול אשר גזר מוות על אחימלך ובית אביו. כאשר סירבו עבדי שאול לבצע את גזר הדין, פנה שאול לדואג והורה לו לפגוע בכוהנים. דואג ביצע את צו המלך באכזריות רבה: הרג שמונים וחמישה כוהנים והכה בעיר נוב "מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה, מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה, לְפִי חָרֶב".{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כב|יט}}}}
 
==מדרש שמו==