יוסף אליהו הלר – הבדלי גרסאות

יוסף אליהו הלר נולד ב[[פוניבז']] שב[[ליטא]] לפנינהב[[חג רחלהשבועות]] התרמ"ח, 12 במאי 1888 (4 במאי על פי [[הספירה היוליאנית]] שרווחה אז ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]). אביו, ומשולםמשולם צבי (זלמן הירש) הלר, היה [[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] ו[[ציונות|ציוני]] נלהב, צאצא לשושלת של רבנים, בתוכם הרב [[יחיאל הלר]] והרב [[יום-טוב ליפמן הלר]] (מחבר ה[[תוספות יום טוב]])., שם אמו היה פנינה רחל.

הלר למד [[משפטים]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת טרטו]] והוסמך כדוקטור בשני התחומים. בצעירותו תמך ב[[המהפכה הקומוניסטית|מהפכה הקומוניסטית]] כיוון שקיווה שהיא תביא שוויון לאזרחים בשטחים שבשליטת [[האימפריה הרוסית]], אך בעבודתו כראש לשכת מתרגמים רוסית ממשלתית, לאחר המהפכה, נוכח שגם תחת שלטון [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] קיים חוסר שוויון, והוא עקר ל[[ברלין]] בשנת [[1920]]. ב[[גרמניה]] למד ב[[אוניברסיטת ברלין]] ובהמשך ב[[אוניברסיטת היידלברג]] וההשיג תואר דוקטורט בפילוסופיה גם בשפה הגרמנית.

ב[[גרמניה]]בשנות למד ב[[אוניברסיטת ברלין]] ובהמשך ב[[אוניברסיטת היידלברג]] וההשיג תואר דוקטורט בפילוסופיה גם בשפה הגרמנית. בתקופה זוהעשרים נטל הלר חלק בפרוייקט של תרגום כתבי אפלטון לעברית שיועד להתפרסם בשנים עשר כרכים, אולם בסופו של דבר פורסם רק הכרך הראשון. לצד הלר נטלו חלק בתרגום [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[אריה (לאון) סימון]], ערך [[יוסף קלוזנר]]. במסגרת זו תרגם הלר את הדיאלוג [[פיידון (דיאלוג אפלטוני)|פיידון]].{{הערה|[https://www.magnespress.co.il/api/magnes/book/5630/preview הקדמה לדיאלוג מנון מהדורת 2014] [[הוצאת מגנס]]}}{{הערה|'''אפלטון מתורגם מיוונית לעברית בשנים עשר כרכים''', כרך ראשון, [[ירושלים]]: י' יונוביץ, תרפ"ט, 1929}} הלר השתתף בכתיבת [[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]]'''''[[דרוש מקור]]''''' בגרמנית עד שהעבודה על זו נעצרה על ידי [[גרמניה הנאצית|הממשל הנאצי,]]. והלרהלר, שמצא את עצמו ללא עבודה, החל ללמד עברית. כמורה לעברית פגש בין תלמידותיו את פרדריקה שרלוטה הנדל, בתו של מבקר התיאטרון והסופר היהודי-אוסטרי [[וילי הנדל]] {{גר|Willi Handl}}, השניים נישאו בשנת 1936 ונולדה להם בת אחת, פנינה רחל (לימים ברקאי).

ב[[1938]] נמלט הלר עם משפחתו מגרמניה הנאצית והתיישב ב[[לונדון]]. כשהגיעמשהגיע ללונדוןלאנגליה לא הותר להלרלו לעבוד על אדמת אנגליהאדמתה כיון שהחזיקשהאזרחות באזרחותבה רוסיתהחזיק ובתקופה זו צידדההשתייכה ל[[ברית המועצות]] שבתקופה זו צידדה בנאצים, ולכןלכן נחשב הלר לתושב זר עויין (Enemy Alien). ביוני 1941, כשנפתחה [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]] והרוסים והנאצים הפכו לאוייבים, האזרחות הרוסית שלו כבר לא היתה לו למכשול והותר לו לעבוד והוא החל ללמד רוסית בלונדון, שפה שכעת נעשתה מבוקשת, בבית הספר למבוגרים מרי ווארד סנטר {{אנ|Mary Ward Centre}}. לאחר המלחמה קיבל הלר אזרחות בריטית. ביושבו בלונדון שימש הלר כמזכיר לענייני ספרות (Literary Secretary) של הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד {{אנ|Zionist Federation of Great Britain and Ireland}} ופירסם חוברות בענייני יהדות וציונות מטעם הפדרציה. כמו כן ייסד, ערך וכתב ב[[כתב עת]] בשם "תרבות" שהוציאה הפדרציה.{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/journals/NNL-Journals002105994/NLI כתב עת תרבות] באתר [[הספרייה הלאומית]]}} בנוסף ל"תרבות", במהלך השנים פירסם הלר מאמרים בכתבי עת שונים בתוכם ה[[ג'ואיש כרוניקל]], [[השילוח (כתב עת)|השילוח]], [[הדואר]] ו[[העולם (שבועון)|העולם]]. בנוסף, לאחר תום המלחמה, החל הלר ללמד ב-Jews' College, [[בית הספר ללימודי יהדות בלונדון]] {{אנ|London School of Jewish Studies}}, ובין השנים 1949 — {{כ}}1953 הרצה במחלקה העברית של ה[[יוניברסיטי קולג' לונדון]].

הלר לא היה מעורב בחיי הרוח והתרבותהתגורר בארץ בניגוד למעורבותו בחיי הרוח בלונדוןישראל, אולם כמה מספריו הודפסו והופצו בישראל, חלקם בעברית. עם הגעת השמועה אודותעל מותו כתבה [[איזה פרליס]] בעיתון דבר: