קניין חזקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית אזהרה הלכתית / הלכה לתבנית הבהרה הלכתית (תג) (דיון)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אחד ממעשי הקניין במשפט העברי|אחר=מושג משפטי|ראו=חזקה (קניין)}}
[[קובץ:קניין חזקה 015.jpg|ממוזער|שמאל|אדם נועל את דלת ביתו במפתח, קניין השנוי במחלוקת בין הראשונים]]
[[קובץ:Lock_wp.jpg|שמאל|ממוזער|220px|התקנת מנעול בדלת נחשבת ל[[מעשה קניין]] לפי כל הדעות]]
שורה 5 ⟵ 6:
ב[[משפט העברי]], '''קניין חזקה''' היא דרך לקנות נכס (בשונה מהחזקה שמהווה רק ראייה) על ידי פעולה מעשית בגוף הנכס (כגון חפירה בקרקע).
==מהות החזקה==
למרותאף על פי שמה המשותף ל[[חזקה (הלכה)|חזקת ראייה]], אין ביניהם כל קשר. ה[[ריטב"א]] מוכיח זאת, מכך שבעוד שקניין חזקה נעשה דווקא על ידי פעולה בגוף הקרקע ואין די באכילת פירות הקרקע, הרי ש[[חזקת קרקעות|חזקה בקרקעות]] נעשית דווקא על ידי אכילת פירות הקרקע, אך במעשה חזקה על הקרקע עצמה, כמו נעילת דלתה או תיקון גדר מסביב לה, אינו נחשב לחזקה. אך יש הסוברים שקיים קשר בין חזקת ראייה לקניין חזקה{{הערה|[[רב האי גאון]] בספר המקח שער ג', על פי {{בבלי|בבא בתרא|נב|ב}}, וב"אור תורה" העיר עוד, שב{{בבלי|בבא בתרא|מב|ב}} שהמשנה משווה את שתי החזקות במשנה אחת כאילו יש קשר הדוק ביניהם.}}.
 
קניין החזקה הוא כאשר אדם נועל בית או שטח או פורץ בה פרצה. נחלקו הראשונים האם נעילת דלת נחשבת לחזקה, או לא. לפי ה[[רשב"ם]] נעילת דלת אנה נחשבת לחזקה, שכן אין דבר זה מעשה בעל הבית, אלא כאורח המבריח נזקים מנזקי בעל הבית, דבר שמחויב כל אחד לעשות במידת האפשר, ורק התקנת מנעול בדלת נחשבת לקניין חזקה. לעומת זאת, [[רבינו יונה]] חלוק על כך ומסביר שרק כאשר קיים נזק המוכן ועומד להבא בשעת מעשה, הצלת הבית ממנו על ידי נעילה אינה מעשה בעל הבית אלא מעשה מצווה, אבל נעילה שלא בשעת הנזק היא קניין טוב{{הערה|שם=רבי יונה|רבינו יונה בבבא בתרא נב ב.}}.
שורה 12 ⟵ 13:
 
==המקור בתנ"ך ובתלמוד ==
החזקה היא אחת משלוש דרכי ה[[קניין]] של הקרקעות, כמאמר ה[[משנה]] ב[[מסכת קידושין]] (דף כו.): "נכסים שיש להם אחריות{{הערה|נכסים שיש להם אחריות הכוונה לקרקעות, והמילה אחריות משמעה שניתן לשלם מקרקעות אלו את חובות בעליהן, ואילו נכסים שאין להם אחריות הכוונה למטלטלין}}. (=קרקעות) נקנין ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] וב[[שטר]] וב'''חזקה'''". (פרק א משנה ה), אך קניין זה שונה מהשניים האחרים בכך שהם מתבצעים על ידי העברה פיזית לעומתו שמתבצע באופן [[מופשט]], ובקניין זה הקונה קונה את הקרקע בכך שהוא נועל את ה[[שער (מבנה)|שער]], או מעמיד גדר, או חופר תעלה, סביב הקרקע.
 
התלמוד מביא ראייה לדברי המשנה מפסוקים בתורה{{הערה|בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ו, עמוד א'}}.
 
התלמוד מביא ראייה לדברי המשנה מפסוקים בתורה{{הערה|{{בבלי, מסכת |קידושין, דף כ"ו, עמוד |כו|א'}}}}.
* לשיטת [[חזקיה (אמורא)|חזקיה]] הלימוד הוא מהפסוק ב[[ספר ירמיהו]]: "וּשְׁבוּ, בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר-תְּפַשְׂתֶּם"{{הערה|ירמיהו, פרק מ', פסוק י'}} - תפיסת הערים, היא הישיבה בהם.
* לשיטת [[רבי ישמעאל]] הלימוד הוא מהפסוק ב[[דברים|ספר דברים]]: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ"{{הערה|דברים, פרק י"א, פסוק ל"א}} - במה ירשתם את הערים בישיבה בהם.
שורה 22:
 
==אופן הקניין==
ישנן מספר דרכים לבצע קניין זה בקרקע:
:"נעל (=נעילת ה[[שדה (חקלאות)|שדה]]) וגדר (=גידור ה[[קרקע]]) ופרץ (=פריצת ה[[גדר]] הקיימת) כלשהו - הרי זו '''חזקה'''" ([[משנה]], [[בבא בתרא]], פרק ג, משנה ג).
 
הקרקע נקנית על ידי החזקה משתי סיבות מרכזיות:
 
א. החזקה נותנת ביד הקונה שליטה בקרקע על ידי עשיית [[שינוי (תהליך)|שינוי]] משמעותי בה.{{ש}}
ב. במעשה החזקה מפגין הקונה את מעמדו כבעל הקרקע.