יוסף אליהו הלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 50:
בשנת 1956 פירסם הלר, יחד עם [[אריה (לאון) סימון|אריה סימון]], את "אחד העם: האיש, פעלו ותורתו", ביוגרפיה אודות [[אחד העם]].{{הערה|{{דבר|ברוך שוחטמן|ספר חשוב על אחד העם|1956/08/10|00600}}}}{{הערה|{{חרות|יוחנן פוגרבינסקי|אחד העם|1956/02/03|00610}}, ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1956%2F02%2F03&id=Ar00743&sk=D02FDFAC קישור להמשך הכתבה])}} חלקו של הלר בכתיבת הספר התמקד בנושא העיוני של השקפותיו של אחד העם, בעוד סימון התמקד בהיבט ההיסטורי.
 
בשנת 1957 נפצע ברגלו בתאונת דרכים ואושפז בבית חולים בלונדון, שם נפטר כעבור עשרה ימים ב-[[13 באפריל]] [[1957]] בעקבות [[קריש דם]] שחדר לריאותיו.{{הערה|שם=דבר|{{דבר|איזה פרליס|יוסף אליהו הלר|1957/04/19|00700}}}}{{הערה|{{הארץ1||ד"ר יוסף הלר נספה|1957/04/15|00118}} (בתחתית העמוד)}}
 
הלר לא התגורר בארץ ישראל, אולם כמה מספריו הודפסו והופצו בישראל, חלקם בעברית. עם הגעת השמועה על מותו כתבה [[איזה פרליס]] בעיתון דבר:
{{ציטוט|תוכן=
מלונדון הגיעה הידיעה על פטירתו של החכם והסופר העברי הצנוע ורב־הפעלים ד"ר יוסף אליהו הלר. גם בין המצויים אצל קרית הספר שלנו לא היה שם זה מהמפורסמים. שכן השמיע את דברו אך לעתים מרווחים ביותר, אולם כל שפירסם היה קב ונקי. היה מהשרידים האחרונים של דור שהיה בן־בית בתרבות העברית השרשית ויחד עם כך בתרבות העולם. תכונה זו הכשירה אותו לתפקיד של מליץ בין התרבות העברית והעולמית.{{הערה|{{שם=דבר|איזה פרליס|יוסף אליהו הלר|1957/04/19|00700}}}}
}}