מלחמת סיני – הבדלי גרסאות

[[מלחמת העצמאות]] של ישראל הסתיימה ב[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי שביתת נשק עם המדינות שתקפו אותה ב-1948]], ולא ב[[הסכם שלום|הסכמי שלום]]. ניסוחם המעורפל של הסכמים אלו, ואי הבהירות בנוגע ל"[[אזור מפורז|אזורים המפורזים]]" (שלא היו בגבול מצרים), הביאו להחרפה ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי|יחסי ישראל עם מדינות ערב]]: מסיום מלחמת העצמאות עד מבצע סיני נפגעו כ-1,300 אזרחים ישראלים על ידי מסתננים וחוליות [[טרור פלסטיני]], שהסתננו בעיקר מ[[רצועת עזה]] ומאזוריםומ[[ממלכת אחריםירדן]]. באוגוסט [[1955]] הפעילו ה[[מצרים]] אתחוליות ה"[[פדאיון]]", שהיו יחידות פשיטה ו[[טרור]]וטרור ערביות קטנות, לשם ביצוע מעשי [[רצח]] וחבלה בתחומי ישראל. ישראל הגיבה מדי פעם ב[[פעולות התגמול|פעולות גמול]] בהיקף הולך וגובר, והקימה לשם כך את [[יחידה 101]] למטרה זאת. היחידה התקיימה כגוף עצמאי רק כ-5 חודשים, אך הספיקה לבצע מבצעים רבים, דוגמת [[מבצע כפפות משי]], כמו גםוכולל פעולות אלימות נגד מטרות אזרחיות (שהידועה בהן היא [[פעולת קיביה]]),. בכך נגרמה הסלמה בפגיעה באזרחים משני הצדדים.

בספטמבר [[1955]] חתמה מצרים על [[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית]] עם [[צ'כוסלובקיה]] (בהשראת [[ברית המועצות]]). עסקה זו, אף על פי שתוארה כמסחרית בלבד, כללה כמויות גדולות של נשק חדיש, הצביעה על כוונת תוקפנות כלפי ישראל, ושינתה במובהק את מאזן הכוחות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. בעקבותיה חשה מצרים חזקה יותר מבחינה צבאית, והמשיכה את התעצמותה ברכישה של [[שריון מרוכב|כוחות שריון]], ים ואוויר. ב-[[24 באוקטובר]] [[1956]], כשבועיים לאחר [[מבצע שומרון]] - פעולת גמול נרחבת ב[[קלקיליה]], הוקם פיקוד צבאי ערבי משותף (מצרי-[[ירדן|ירדני]]-[[סוריה|סורי]]).

ב-[[18 ביולי]] 1956 נסוגו [[הצבא הבריטי|כוחות הצבא הבריטיים]] מתעלת סואץ בהתאם ל[[ההסכם האנגלו-מצרי (1936)|סיכום עם המצרים]]. ההתעצמות הצבאית והגיבוי מ[[ירדן]] ומ[[סוריה]] וכן הצורך לממן את בניית [[סכר אסואן]], הביאו את [[מצרים]] בראשות [[גמאל עבד אל נאצר]], להכריז ב-[[26 ביולי]] 1956 על [[הלאמה|הלאמת]] חברת [[תעלת סואץ]]. חברה זו הייתה בשליטתן של [[בריטניה]] ו[[צרפת]], והן לאשלא היו מוכנות לוותר על נכס בעל משמעות [[כלכלה|כלכלית]] רבה כל כך. מבחינת ישראל, הייתהמטרות המלחמה היו בעיקר תגובההשמדת לסגירתבסיסי ה[[פדאיון]] ופתיחת [[מצרי טיראן]], שנסגרו על ידי מצרים בפני [[כלי שיט]] ישראליים, צעדוהביאו שהביאלשיתוקו אתהמוחלט של [[נמל]] [[אילת]] לשיתוק מוחלט. מטרה עיקרית נוספת הייתה השמדת בסיסי ה"[[פדאיון]]", כדי להפסיק את חדירתם לישראל, לאחר שפעולות הגמול נכשלו בכך.