חיתום – הבדלי גרסאות

תפקידי החתם כוללים לוויליווי החברה בהכנת ה[[תשקיף]], הכנת מצגת חברה במשותף עם החברה המנפיקה, גיבוש האסטרטגיה השיווקית והכנת החברה לקראת פגישותיה עם המשקיעים המוסדיים, יישום ובחינת האסטרטגיה במצגות הכנה מקדימות, תיאום הפגישות עם משקיעים מוסדיים ומשקיעים פוטנציאלים אחרים, לוויליווי החברה בפגישותיה עם המשקיעים (RoadShow), ניהול המשא ומתן בין החברה למשקיעים המוסדיים בנוגע לתנאי העסקה, פרסום תנאי העסקה, ביצוע המכרז ביום ההנפקה וסליקת הכסף.

תקנות החיתום ביקשו לבצע רפורמה מקיפה בשוק החיתום הישראלי המאופיין ב[[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]], במיעוט שחקנים ובניגודי עניינים משמעותיים. ראשית, התקנות ביקשו להקל על כניסת שחקנים חדשים מחו"ל, ולכן נתנו פרבילגיותפריבילגיות שונות לגופי חיתום זרים. שנית, כדי לצמצם את ניגוד העניינים הטילו התקנות הגבלות על פעולותיהם של החתמים בכל הנוגע לתפקידם כחתם מתמחר. חתם אינו יכול לקבוע מחיר מניה של תאגיד כאשר האחרון מצוי ביחסי תלות עם הגוף המוסדי העומד מאחורי החתם (כך למשל אם מעל 15% מהונו משועבד לגוף המוסדי הנ"ל). שלישית, הותר לחתמים להציע את ניירות ערך בהצעה לא אחידה, כלומר לקבוע מחיר שונה לכל ניצע ולא לנקוט הליך של מכרז, כאשר מדובר בניצעים שהם גופים מוסדיים. הסיבה לכך היא ניסיונה של המדינה להפריט תאגידים על ידי מכירתם לגופים זרים. הזרים התלוננו שבהיעדר אפשרות לבצע הצעה לא אחידה הם אינם מצליחים לרכוש את הנתח שביקשו לעצמם והם נדרשים לחלוק את חלקואותו עם שאר הפונים למכרז-, הצורךמה לחלוק צמצמהשצמצם מבחינת הזרים את האטרקטיביות של רכישות אלו. התקנות קבעו שרשאי להיות חתם כלשכל מי שאינו בנקים וחברות ביטוח רשאי להיות חתם. בפועל, חברות עוקפות את התקנה, וכך ניתן למצוא חברות בת של הבנקים וחברות הביטוח כדוגמת [[בנק הפועלים|פועלים]] IBI.