כור היתוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 176.229.131.197 (שיחה) לעריכה האחרונה של היידן
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג ב[[סוציולוגיה]]|אחר=כלי המשמש להיתוך חומרים|ראו=[[כור היתוך (כלי היתוך)]]}}
'''כור היתוך''' הוא ביטוי [[מטפורה|מטפורי]] לתהליך שינוי בו חברות הטרוגניות המורכבות מאנשים מרקעים תרבותיים, חברתיים, אתניים ודתיים שונים הופכות יותר הומוגניות על ידי חיים זה לצד זה ואימוץ מאפיינים תרבותיים שונים. תהליך זה מכונה גם "[[הטמעה תרבותית]]". מקור השימוש בביטוי "כור היתוך" כסמל להטמעה תרבותית הוא במחזה "כור ההיתוך" (The Melting Pot), אשר נכתב על ידי [[ישראל זנגוויל]] בשנת [[1908]], שבו מתואר סיפורו של צעיר יהודי שהיגר מ[[רוסיה]] ל[[ארצות הברית]] של ראשית [[המאה ה-20]] לאחר שמשפחתו נרצחה ב[[פרעות קישינב]], שם הוא מבקש להינשא לצעירה רוסייה שאינה יהודייה. בתחילת המחזה מכנה הצעיר את ארצות הברית "כור מצרף בו ניתכים כל גזעי אירופה". מחזה זה מתאר את ארצות הברית כמקום בו ניתכים כל הגזעים ובן דמותו תהיה של [[גזע (אדם)|הגזע]] החזק ביותר ושפתו תהיה השפה הטובה ביותר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Israel Zangwill|שם=The Melting Pot|מו"ל=New York: The American Jewish Book Company|שנת הוצאה=1921}}}}
[[קובץ:TheMeltingpot1.jpg|ממוזער|שער המחזה "כור ההיתוך" מאת ישראל זנגוויל]]
 
בשנותיה הראשונות של [[ישראל|מדינת ישראל]] הנהיג ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] מדיניות של [[מיזוג גלויות]] על פי תפיסת [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]] ו[[שיבת ציון]]. בשונה מכור ההיתוך האמריקאי, מיזוג הגלויות בבסיס מדיניות ממשלת ישראל שאובה מרעיונות יהודיים ואף [[אתחלתא דגאולה|משיחיים]]. אחד הביטויים למיזוג הגלויות הישראלי הוא הניסיון לעצב את דמות [[צבר (סלנג)|הצבר]] - היהודי החדש, הישראלי, כתוצר של כור היתוך - מפגש הדדי ונישואי תערובת בין יהודים מעדות שונות בארץ הקודש.
 
== כור היתוך לעומת רב-תרבותיות ==
הרעיון של [[רב-תרבותיות]] מוצג לעיתים כחלופה מנוגדת להיטמעות. ההנחה מאחוריה מכונה "גישת קערת הסלט" או "פסיפס תרבותי". לפי הגישה הרב תרבותית, כל "מרכיב" בקבוצה שומר על שלמותו ו"טעמו" ובכך תורם לתוצר סופי מגוון ומוצלח. בשנים האחרונות, מאומצת גישה זו באופן רשמי גם בחברות כור היתוך מסורתיות כגון ב[[קנדה]] ו[[בריטניה]], מתוך כוונה לגילוי סובלנות כלפי מהגרים מרקע שונה. קשה לאמוד את מידת ההשפעה של הממשלה על מידת ההיטמעות של מהגרים וקירובם לכור ההיתוך. עיר אמריקנית יכולה, לדוגמה, להציע הנחיות אזרחיות במגוון של שפות, גם אלו שאינן נפוצות, לטובת מהגרים דוברי שפה זרה. אולם בו בזמן עשויים ילדי המהגרים לקבל הנחיה לדבר באנגלית בלבד בהיותם בבית הספר.
 
שתי הגישות המנוגדות מגיעות לעיתים להתנגשות. תומכי הרב תרבותיות טוענים, כי גישת כור ההיתוך היא כלי לא סובלני, המביא את אנשי [[העולם השלישי]] ומהגרים אחרים לזנוח את תרבותם מתוך כורח להשתלב בזרם המרכזי בחברה. תומכי ההיטמעות גורסים, כי הרב-תרבותיות תהרוס את מרקם החברה בשל פירוד אתני ואקונומי שיוצרת המדיניות הרב-תרבותית.
 
== השקפת תומכי הרב תרבותיות על כור ההיתוך ==
תומכי הרב-תרבותיות תומכים באופן טבעי בתוכניות ופיקוח רפויים בענייני [[הגירה]], כגון חינוך [[רב-לשוני]] או [[העדפה מתקנת]] כלפי קבוצות מיעוט או מהגרים.
 
תומכי הרב-תרבותיות טוענים כי היטמעות עשויה לפגוע בחברות מיעוטים על ידי הפשטתם ממאפיינים ייחודיים.
 
גם אם יש תומכי רב-תרבותיות המודים כי תוצאת ההיטמעות היא חברה יחסית אחידה בעלת רגשות לאומיים, הם מזהירים כי היכן שמיעוטים צריכים מתוך כורח להיטמע, עתידים לצמוח כוחות המתנגדים בקיצוניות לאינטגרציה ורק יביאו לבידול רב עוד יותר. לטענתם הכרחה להיטמעות רק הביאה את המהגרים לקשירת קשר הדוק עם משפחותיהם מחוץ לארץ.
 
== השקפת תומכי ההיטמעות על כור ההיתוך ==
בעוד תומכי הרב תרבותיות רואים בכור ההיתוך תוכנית עריצה, תומכי ההיטמעות רואים בה כמביאה יתרונות הן לממשלה והן לתושבי המדינה. הם נוטים להעדיף מידה מבוקרת של הגירה, בהתאם לכושר הכלכלי של המדינה. הם גם נוטים להתנגד לתוכניות אשר מעניקות פריבילגיות מיוחדות למיעוט על חשבונו של הרוב.