הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת תענית"

הוסרו 2 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
תגית: גרשיים שגויים
תגית: גרשיים שגויים
 
==מבנה המגילה==
מגילת תענית, כפי שנמצאת בכתבי היד ובדפוסים, מחולקת לשני חלקים: המגילה והסכוליון (ביוונית ''פרשנות'' - σχολιον סכוליון). המונח סכוליון שימש לראשונה בגרמנית ב''דברי ימי ישראל'' של [[צבי גרץ]] ותורגם לעברית בידי [[שאול פנחס רבינוביץ']].{{הערה|Heinrich Graetz, '''[[דברי ימי ישראל|Geschichte der Juden von den ältesten Zeiten bis auf die Gegenwart]]''', Leipzig 1906 [http://www.zeno.org/Geschichte/K/graetz-gdj--036-0559 Band. 03.2, Seite 559] ([http://www.zeno.org/nid/20002741636 טקסט מוקלד])|שם=גרץ סכוליון}}.{{הערה|1=על מונח הפרשנות והסכוליון ראו [[סכוליה]], ומאמרו של [[שמא יהודה פרידמן]], ''שני ענייני חנוכה בסכוליון של מגילת תענית'' (ציון עא (תשס"ו) עמודים 31–33)}}. שני החלקים מכונים לעיתים גם "משנה" ו"גמרא", כאלגוריה ליחס שבין ה[[משנה]], ל[[גמרא]] שמפרשת אותה.{{הערה|[[יוסף תבורי]], מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]] תשנ"ה, עמוד 308; [[אלתר ולנר]], '''אומה במאבקיה''' ירושלים: מוסד הרב קוק, תשע"ג 2012, עמוד 243; וראו גם [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר אילן]] "[https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0006.html אופייה ומקורה של מגילת תענית]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' צח, עמודים קיח–קיט}}}}
 
המגילה, שנכתבה בשפה הארמית, היא רשימה של כל התאריכים ומה קרה בהם (למשל "ב{{מונחון|עשרין ותרין|עשרים ושתיים}} {{מונחון|ביה|בו}} (באלול) {{מונחון|תבו|שבו, חזרו}} {{מונחון|לקטלא|להרוג}} {{מונחון|משמדיא|משומדים, רשעים}}".),{{הערה|עדו המפל עמוד 1}} בצירוף, בחלק מהמועדים, הערה קצרה על האיסורים הנהוגים באותו יום (כגון "דלא למספד", או "דלא להתענאה").{{ביאור|זהות המועדים בהם נכתבה התוספת, והנוסח של התוספת, משתנה בין כתבי היד.