המעילה בבנק למסחר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תוצאות והשלכות: מחקר מקורי |
יאיר הנווט (שיחה | תרומות) מבוסס על קורס שעברתי בבנק. אשמח לשמוע הפרכה לתזה הזאת באם ישנה. תגית: שוחזרה |
||
שורה 77:
[[המפקח על הבנקים]] הוציא הנחיה בדבר רוטציה וחופשה רציפה מחויבת לעובדי הבנק ובפרט לעובדים בתפקידים רגישים, מדיניות שתסייע לבקרה הפנימית בתאגיד בנקאי, ועשויה להקשות על טכניקות מסוימות לביצוע מעילות והונאות או לסייע בגילוין המוקדם{{הערה|[http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/040127c.aspx רוטציה וחופשה רציפה] באתר בנק ישראל, 27 בינואר 2004}}.
אחת מההשלכות הבולטות של הפרשה היא היעלמות הבנקים הקטנים בישראל. אמנם מדובר בתהליך אשר החל עוד לפני חשיפת הפרשה והתרחש ממגוון סיבות, אך הפרשה האיצה אותו בשל שני גורמים מרכזיים:
# המעילה התרחשה בבנק קטן וכך גרמה להשתרשות החשש שבנקים קטנים יותר פרוצים למעילות.
# המסקנות של הפרשה גררו מספר רב של תקנות, נהלים, וחוקים בכנסת, ובבנק ישראל אשר העמיסו על הבנקים את הצורך לפתח מחלקות שלמות לצורכי עמידה בנהלים חוקיים ומשפטיים. לבנקים הגדולים לא הייתה בעיה להתמודד עם האתגר הזה, אך בבנקים הקטנים נוצר מצב של ניפוח מחלקות המטה לעומת המחלקות היצרניות בסניפים ובהשקעות שנשארו קטנות, וכך הם הפכו לבלתי רווחיים. לשם המחשה, בשנת 2019 עבדו ב[[בנק אגוד]] (הדוגמה העדכנית ביותר לבנק קטן שבעלי השליטה בו החליטו למכרו לבנק גדול עקב אי רווחיות) כ-600 עובדים בסניפים ובמחלקות ההשקעות ועוד כ-600 עובדים במטה. כלומר, חצי מכוח האדם בבנק עסק בפיקוח ובעמידה בנהלים.
בשנת 2015 החליטה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר על [[שחרור מוקדם בישראל|שחרור מוקדם]] של אתי אלון, לאחר שריצתה שני שלישים מתקופת מאסרה, שעמדה על 17 שנה, זאת לאור התנהגות טובה במהלך המאסר. [[פרקליטות המדינה]] ערערה על ההחלטה וטענה כי הכספים שאלון גנבה מימנו ארגוני פשיעה, ואלון אף לא עדכנה את ועדת השחרורים שלא שילמה את ה[[קנס]] שהוטל עליה בסך 5 מיליון ש"ח. [[בית משפט לעניינים מנהליים]] בלוד קיבל את ערעור המדינה, וקבע כי אלון תישאר למילוי עונשה הפסוק{{הערה|{{ynet|נעמה כהן פרידמן|נשארת בכלא: עונשה של אתי אלון לא יקוצר|4622381|3 בפברואר 2015}}}}.
| |||