שבתי צבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לווילנא
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ייסורים
שורה 76:
[[גליקל מהמלין]], אשת עסקים אלמנה מ[[המבורג]], מספרת בספר זכרונותיה{{הערה|ראו ב[[פרויקט בן-יהודה|פרויקט בן יהודה]]: '''זכרונות גליקל''' (1645-1724), לפי מהדורת [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]], תרפ"ט 1929; תרגם: א"ז רבינוביץ}} על ההתלהבות שאחזה בקהילה עת נפוצו השמועות על שבתי צבי בשנים 1665 - 1666.
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זכרונות גליקל מהמלין|תוכן=מה רבה היתה השמחה כשנתקבלו הכתבים (ע"ד שבתי צבי) אין לספר. יותר מכולם קבלו הספרדים מכתבים. ובכל פעם היו הולכים עם המכתבים לבתי הכנסיות שלהם והיו קוראים אותם שם. גם האשכנזים, בחורים וזקנים, היו הולכים שמה אל בתי כנסיות הפורטוגיזי. הבחורים הפורטוגיזים היו תמיד מתלבשים בבגדי חג וענדו עליהם פסי תכלת משי – זה היה סמל לבושו של שבתי צבי. וכל יצאו כולם בתופים ובמחולות בבתי הכנסיות ובשמחה, כמו בשמחת בית השואבה, וקראו את האגרות. אחדים מכרו את בתיהם וכל קנינם בתקוה בכל יום לגאולה. חמי ע"ה, שישב אז בהאמל, עקר דירתו משם ועזב את ביתו ואת כל קנינו ועבר לגור בהילדסהיים. משם שלחנו שתי חביות גדולות עם כל מיני בד, וכל מיני אוכל, כמו קטניות ובשר מיובש ופירות מיובשים וכדומה, כי האיש הטוב הזה חשב כי תיכף נסע מהמבורג לארץ הקדושה. החביות הללו עמדו בבתינו בודאי יותר משנה. לסוף פחדו שמא יתקלקל הבשר ושאר המאכלים, ואז כתבו לנו כי נפתח את החביות ונוציא את כל האוכל שבהן, כדי שלא יתקלקל על ידו הבד, ובכן עמד כך ג' שנים והוא הוסיף וחשב כי ישתמש בזה במסעו. אבל הדבר היה לא לרצון בעיני אל עליון.}}
ההתלהבות שסחפה את הקהילה והאמונה בגאולה הקרובה לבוא משתקפת מתאוריה של גליקל. אך היא מסכמת את הופעת משיח השקר בדימוי: "היינו דומים לאשה היושבת על המשבר כל היום וסובלת יסוריםייסורים ומכאובים נוראים וחושבת כל הלילה כי אחרי כל היסוריםהייסורים והמכאובים היא תשמח בילדה, אבל כשהאיר היום היא ילדה רוח". הציפייה הגדולה ששבתאי צבי יגאל אותם הסתיימה במפח נפש.
 
עדות נוספת, שגם היא מקורה בהמבורג, מגיעה מאחד המתנגדים החריפים לשבתאי צבי: רבי [[יעקב ששפורטש]]. הרב הגיע בשנת 1665 להמבורג מ[[לונדון]], שם שימש כרב הקהילה הספרדית, עד אשר פרצה בעיר מגפת [[דבר (מחלה)|הדבר]] והוא נמלט עם משפחתו להמבורג. ששפורטס, תלמיד חכם, נצר ל[[רמב"ן]], יליד [[מרוקו]] - שימש בגיל צעיר כרב בקהילות מרוקאיות נכבדות, אך נמלט בנסיבות לא ברורות מהשלטון המקומי. במשך שנים רבות היווה סמכות תלמודית באמסטרדם, לונדון, המבורג ו[[ליבורנו|ליוורנו]]. הוא היה ידוע כתלמיד חכם מובהק ועמידתו האיתנה כנגד הזרם האדיר שסחף את הציבור היהודי בתקופתו של שבתאי צבי – מעוררת תשומת לב.{{הערה|ראו [[גרשם שלום|גרשום שלום]], '''שבתאי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו''' ו[[ישעיה תשבי|תשבי]] במבוא ל"ציצת צבי".}}