חבלי משיח – הבדלי גרסאות

על פי [[חז"ל]] (סנהדרין צח ע"ב) הופעת ה[[גאולה]], לפני סיום ה[[גלות]] אינה דווקא מהירה ופשוטה אלא יכולה לגרור בדרכה ייסורים רבים מסוגים שונים, כשם שיש כאבים ליולדת בזמן ה[[לידה]], כך יהיו כאבים ל[[ארץ ישראל|ציון]] המנסה ללדת את עצמה מחדש, כל זה אם לא יחזרו בתשובה אז יעמיד מלך שגזרותיו כהמן הרשע עד שיחזרו בתשובה. על פי המסופר שם היו כמה מחכמי התלמוד כמו [[עולא]] ו[[רבא]] שחששו מהייסורים עד שאמרו "יבוא [המשיח] (הגאולה) ולא אראנו{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[סנהדרין|מסכת סנהדרין]], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A0%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%97_%D7%91 צח ע"ב]}}" לעומתם אמר [[רב יוסף]] "יבוא [המשיח] (הגאולה) ואשב בצל צואת חמורו", ישנם פרשנים המסבירים שאין כוונת רב יוסף שישב בשלווה בזמן זה אלא יאבק.

 

:"וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה, אֲשֶׁר לֹא-נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא; וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ, כָּל-הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר." (דניאל י"ב א').

 

השקפה דומה הייתה ל[[יהודים]] בעבר על אסונות כגון [[גירוש ספרד]] ו[[פרעות ת"ח ות"ט]].

 

:"מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ-ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחית האומה תתעורר לבא... הצורך למרידה זו, היא הנטייה לצד החמריות, שמוכרחת להולד בכללות האומה בצורה תקיפה אחר אשר עברו פרקי שנים רבות, שנאפסו לגמרי מכלל האומה הצורך והאפשרות להתעסקות חמרית, וזאת הנטייה כשתולד תדרך בזעם ותחולל סופות, והם הם חבלי משיח אשר יבסמו את העולם כולו על ידי מכאוביהם." (אורות, אורות התחיה פסקה מ"ד וכן פסקה ל"ב).

 

 

חז"ל מייעצים לרוצה להינצל מהייסורים הכרוכים בחבלי המשיח לעסוק ב[[תורה]] וב[[גמילות חסדים]]. בעקבות זאת [[ספר הזוהר]] (ב[[פרשת נשא]] דף קכד ע"ב) מחדד את העיסוק בתורה וסובר שמדובר בלימוד [[תורת הנסתר]] דווקא, "שבזכות ספר זה, ספר הזוהר יצאו ישראל מן הגלות ברחמים", כמו כן בהמשך הדברים בספר הזוהר שם מובאת גרסת הזוהר ל[[עקבתא דמשיחא]], מה שגרם לרבים לקשר בין שני המושגים לאחד.