דקדנס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: חויב, רנסאנס, תאור\1, שנייה\1, הידרדרות |
||
שורה 1:
'''דקדנס''' (מצרפתית: '''Decadence'''), הוא מושג בתולדות הספרות ובביקורת התרבות והאמנות. מקורו במילה צרפתית שמשמעותה המילולית: שקיעה, ירידה, הידרדרות. כמושג
שלב סגנוני דקדנטי מיוחס לשירה הלטינית בתקופת הקיסרות הרומית המאוחרת, באמנות איטליה בשלהי תקופת
מילולית, המונח '''דקדנס''' (Decadere) פירושו: שקיעה, ניוון. השימוש המקורי במונח זה ב[[ספרות]], היה לשם תיאור שקיעתה של [[האימפריה הרומית]]. ברבות השנים הפך השימוש במילה זו על דרך ההשאלה לתיאור שקיעתן של אימפריות וחברות שונות. החל מאמצע [[המאה ה-19]] החלו לדבר על "דקדנס" כעל תהליך אותו עוברת החברה האירופית שעברה את שלב הבשלות ([[בל אפוק|"התקופה היפה", "La Belle Époque"]]) והגיעה לשלב הריקבון.
שורה 8:
הדקדנס נוטה תמיד אחר האלמנט החולני, המנוון, השולי וה"מוקצה". זרם זה שהחל ב[[צרפת]] עם שיריהם של [[תאופיל גוטייה]], [[שארל בודלר]], [[סטפאן מלארמה]], [[פול ורלן]] ו[[ארתור רמבו]] ועם הרומן "À rebours" (יצא לאור בעברית בשם "להפך") מאת [[ז'וריס-קרל הויסמנס]], שהפך "נושא הדגל" של הדקדנס, התפשט בצרפת (עם [[מרסל פרוסט]] ואחריו [[אנדרה ז'יד]] ו[[ז'אן ז'נה]]) ובאירופה התיכונה והמערבית כולה, למשל: [[גבריאלה ד'אנונציו]] ב[[איטליה]] ("העונג"), [[אוסקר ויילד]] ב[[אנגליה]] ([[תמונתו של דוריאן גריי]]), [[תומאס מאן]] ב[[גרמניה]] ([[מוות בוונציה]], [[הר הקסמים]]).
בפרשנות מודרנית יותר, דקדנס יכול לשמש גם כמילה שמזהירה משקיעה, אך גם יכול לתאר (באופן חיובי) חוויה, בילוי או אמירה או לאורח חיים נהנתני, [[אסקפיזם|אסקפיסטי]] ליברלי מתירני ומשוחרר, שסופו או
== ראו גם==
|