הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת תענית"

נוספו 908 בתים ,  לפני חודשיים
אין תקציר עריכה
תגית: גרשיים שגויים
}}
{{ספרות חז"ל}}
'''מגילת תענית''' (במקורות קדומים כונתה גם '''המגילה''' ויש הסבורים שהכינוי תענית מאוחר
'''מגילת תענית'''{{ביאור|במקורות קדומים היא מכונה בדרך כלל סתם "המגילה".{{הערה|ראו בין היתר: עדו המפל, עמוד 79, ורד נעם עמוד 29 הערה 59 {{כותר|95280811|31.4298.6}} [[דב בר רטנר|בער ראטנר]], "הערות למגילת תענית", '''ספר היובל לכבוד נחום סוקולוב''', וורשא תרס"ד, עמוד 500; אולם ראו גם את דעתו של [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]], במאמרו "[https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0006.html אופייה ומקורה של מגילת תענית]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' צח, עמוד קיד הערה 4, שסבר שמראש החיבור נקרא "מגילת תענית". לפי [[צבי גרץ]], {{קישור כללי|כותרת=Volltext Geschichte: [Zweiter Zeitraum]. Geschichte der Juden von den ältesten Zeiten bis auf die ...|כתובת=http://www.zeno.org/Geschichte/M/Graetz,+Heinrich/Geschichte+der+Juden/%5BZweiter+Zeitraum%5D|שפה=de|תאריך_וידוא=2020-08-12|אתר=www.zeno.org|הכותב= Zeno}}/[Dritte+Epoche.]+Die+letzten+Jahre+Jerusalems/Noten/30.+Die+judäischen+Münzen+in+der+nachexilischen+Zeit#F4192 '''Geschichte der Juden von den ältesten Zeiten bis auf die Gegenwart'''], Leipzig 1906, Band 3.2., S. 559 (Fußnote 1), במקורות הירושלמיים נקראת "המגילה", ובמקורות בבליים – "מגילת תענית". ראו למשל {{משנה|תענית|ב|ח}} ב[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx?IsByManuscript=False&Im_Ms=240&Fr_Co=2&Fr_Tr=20&Pe_code=002&Mi_code=08&Li_code=-1 כתב יד פרמה] ו[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx?IsByManuscript=True&Im_Ms=1723&Fr_Co=2&Fr_Tr=20&Pe_code=002&Mi_code=08&Li_code=1 בכתב יד קאופמן] (בחלוקה זו – תענית, ב', י"ד)}}}} היא חיבור קצר{{ביאור|על אופייו של החיבור כ"[[רשימה]]" ראו במאמרו של [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]] "[https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0006.html אופייה ומקורה של מגילת תענית]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' צח, עמוד קיט עד קכג.}} בשפה ה[[ארמית]]{{ביאור|[[אייזיק הירש וייס]] משער שהמגילה נכתבה בארמית {{ציטוטון|מפני שהיתה להמון העם אשר לשון הארמי היה לשונם הרגיל}}.{{הערה|אייזיק הירש וייס, '''דור דור ודורשיו''' חלק ב, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume2/dorvolume210.pdf עמוד 266]}}}} שחובר בסוף [[ימי בית שני]]. המגילה מונה 35 ימים{{ביאור|מספר הימים על לוח השנה שמכסה המגילה גדול יותר, כיוון שישנם מועדים הנמשכים לאורך יותר מיום אחד, למשל {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#א|א בניסן}}, {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#ח|ח בניסן}} ו{{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|כה בכסלו}}. כמו כן, חלק מהמועדים לא מופיעים בחלק מכתבי היד. כך למשל כז באייר לא מופיע בכתב יד פרמה, ויב באדר לא מופיע בכתבי יד פרמה ואוקספורד (על כתבי היד השונים ראו [[#כתבי יד ודפוסים|בהמשך]]).}} שבהם אירעו לעם ישראל מאורעות משמחים,{{ביאור|כגון ניצחונות על אויבים, ביטול גזירות מסוגים שונים.}} ולכן אין להתענות בהם, ובחלקם נאסר אף להספיד את המת ולהתענות ביום שלפניהם ושלאחריהם.{{הערה|על פי הגמרא ב{{בבלי|ראש השנה|יט|א|ללא=שם}}; {{בבלי|תענית|יז|ב|ללא=שם}}, וראו פירוט [[#איסורי התענית וההספד במגילה|בהמשך]]}} המאורעות בהם המגילה עוסקת משתרעים על פני כ־500 שנה, מתקופת [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]], ב[[המאה ה-5 לפני הספירה|מאה ה־5 לפני הספירה]],{{ביאור|במגילה מצוינים שלושה ימים כימים בהם נבנתה חומת ירושלים. אחד מהם כנראה מציין את בניית החומה על ידי נחמיה.{{הערה|ורד נעם עמוד 20}} בנוסח הכלאיים של הסכוליון מזוהה בניית החומה של נחמיה עם {{ויקיטקסט|מגילת תענית ו#ד|ד באלול}}, אולם ראו אצל ורד נעם{{הערה|עמודים 180–181}} דיון בשאלה מתי בדיוק מזהה הסכוליון את בניית חומת נחמיה, וראו גם [[#ימי החומה במגילה|בהמשך]]}} ועד, לכל המוקדם, לביטול גזירותיו של הקיסר [[קליגולה]], סמוך ל[[חורבן בית שני]].{{הערה|{{ויקיטקסט|מגילת תענית יא#כב|כב בשבט}}.}} על רבים מהמאורעות הללו אין מידע היסטורי נאות.
{{הערה|שם=שםמגילה|לגבי דעת הסבורים שהכינוי מגילת תענית הוא מאוחר ראו בין היתר: עדו המפל, עמוד 79, ורד נעם עמוד 29 הערה 59 {{כותר|95280811|31.4298.6}} [[דב בר רטנר|בער ראטנר]], "הערות למגילת תענית", '''ספר היובל לכבוד נחום סוקולוב''', וורשא תרס"ד, עמוד 500}}{{הערה|שם=שםתענית|פרופ' [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]], במאמרו "[https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0006.html אופייה ומקורה של מגילת תענית]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' צח, עמוד קיד הערה 4, סבור שמראש החיבור נקרא "מגילת תענית"}}
{{הערה|שם=שםלפימקום|1=[[צבי גרץ]], {{קישור כללי|כותרת=Volltext Geschichte: [Zweiter Zeitraum]. Geschichte der Juden von den ältesten Zeiten bis auf die ...|כתובת=http://www.zeno.org/Geschichte/M/Graetz,+Heinrich/Geschichte+der+Juden/%5BZweiter+Zeitraum%5D|שפה=de|תאריך_וידוא=2020-08-12|אתר=www.zeno.org|הכותב= Zeno}}/[Dritte+Epoche.]+Die+letzten+Jahre+Jerusalems/Noten/30.+Die+judäischen+Münzen+in+der+nachexilischen+Zeit#F4192 '''Geschichte der Juden von den ältesten Zeiten bis auf die Gegenwart'''], Leipzig 1906, Band 3.2., S. 559 (Fußnote 1), במקורות הירושלמיים נקראת "המגילה", ובמקורות בבליים – "מגילת תענית". ראו למשל {{משנה|תענית|ב|ח}} ב[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx?IsByManuscript=False&Im_Ms=240&Fr_Co=2&Fr_Tr=20&Pe_code=002&Mi_code=08&Li_code=-1 כתב יד פרמה] ו[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx?=True&Im_Ms=1723&Fr_Co=2&Fr_Tr=20&Pe_code=002&Mi_code=08&Li_code=1 בכתב יד קאופמן] (בחלוקה זו – תענית, ב', י"ד)}}
)
היא חיבור קצר בשפה ה[[ארמית]] המכיל [[רשימה|רשימת]] 35 ימי שמחה או תקופות שמחה, בעקבות נצחונות או הצלה מגזירה של עם ישראל, בתקופת [[בית שני|הבית השני]] . בימי שמחה אלו לפי המגילה אין [[תענית|צמים]]{{ביאור|הצום ("תענית" ב[[לשון חכמים|עברית הקדומה]]) שימש אנשים כדי לכפר על נדריהם, על מעשיהם הרעים, או כהבעת עצב על מות קרובים}} ואין מספידים את המתים, כלומר אין לומר דברי הספד על המת בעת שעומדים לקבור אותו. הצום והמספד מסמלים אבל ועצב, וב"חוק" היהודי נקבע שאין לעשותם במועדים אלו, בדומה לחוק בימינו הקובע שאין לפתוח בתי עינוגים ביום השואה וביום הזיכרון לחללי צה"ל.
{{הערה|כרשימה|1=על אופייו של החיבור כ"[[רשימה]]" ראו במאמרו של [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר-אילן]] "[https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0006.html אופייה ומקורה של מגילת תענית]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' צח, עמוד קיט עד קכג.}}
{{הערה|שם=מקורותהספד|ההוראה במגילת תענית שאין להספיד מופיעה בתלמוד הבבלי, {{בבלי|ראש השנה|יט|א|ללא=שם}} וכן {{בבלי|תענית|יז|ב|ללא=שם}}}}
 
[[אייזיק הירש וייס]] משער שהמגילה נכתבה במקורה בארמית {{ציטוטון|מפני שהיתה להמון העם אשר לשון הארמי היה לשונם הרגיל}}.{{הערה|אייזיק הירש וייס, '''דור דור ודורשיו''' חלק ב, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume2/dorvolume210.pdf עמוד 266]}}
ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מציין שישנה מחלוקת האם איסורי מגילת תענית בטלו אחרי [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]] או שהם עדיין בתוקף.{{הערה|ב{{בבלי|ראש השנה|יח|ב}} מובאת מחלוקת [[אמוראים]] בעניין, ומשם נפתח דיון על כך, שבמסקנתו, בדף יט עמוד ב, נאמר שזוהי מחלוקת תנאים - רבי מאיר ורבי יוסי.}} להלכה נפסק שמגילת תענית בטלה.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקעג|א}}}}
 
המועדים ברשימה הם תקופות קצרות בני יום או ימים אחדים, אך כל מועד מופיע ברשימה תחת כותרת התאריך העברי הראשון של המועד, למשל חודש ניסן, המצויין בתאריך הפותח של {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#א|א בניסן}}, {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#ח|ח בניסן}}, וחנוכה המתחילה בתאריך {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|כה בכסלו}}. בחלק מכתבי היד חסרים מועדים המופיעים בכתבי יד אחרים. לדוגמה כ"ז באייר אינו מופיע בכתב יד פרמה, וי"ב באדר לא מופיע בכתבי יד פרמה או בכתב יד אוקספורד.
 
יתכן שהמאורעות בהם המגילה עוסקת משתרעים על פני כ־500 שנה, שכן המגילה מסתיימת בארועים מסוף בית שני{{הערה|שם=סוףהרשימה|1=סוף הרשימה לכל המוקדם בביטול גזירותיו של הקיסר [[קליגולה]], סמוך ל[[חורבן בית שני]], ראו {{ויקיטקסט|מגילת תענית יא#כב|כב בשבט}} }} }}, ולפי הפרשנות הניתנת לאחת מהרשומות המציינות ימים בהם נבנתה חומת ירושלים, סביר שמדובר בבניית החומה בימי [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]], ב[[המאה ה-5 לפני הספירה|מאה ה־5 לפני הספירה]].{{הערה|חומהמימינחמיה|התיאור נוגע לימי נחמיה לפי ה"סכוליון" - הפרשנות בגרסתה החדשה המקובלת על שומרי מסורת, וכן הפרשנות של חוקרי כתבי היד כורד נעם עמוד, 20}}{{הערה|1=הסכוליון הוא הפרשנות הנוספת לרשימה, הכתובה בעברית, כפי שיוברר בהמשך. לא הוברר מי ערך את הסכוליון או מתי הוא נחתם. ראו ורד נעם עמודים 180–181. וראו {{ויקיטקסט|מגילת תענית ו#ד|ד באלול}} }}, על רבים ממאורעות אלו אין מידע היסטורי נאות.
 
המתועדת מחלוקת [[תנאים]] בין [[רבי מאיר]] ו[[רבי יוסי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] מצייןעל שישנהתוקפם מחלוקתשל האםהמועדים איסוריהללו מגילת תענית בטלו אחרילאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]] או שהם עדיין בתוקף.{{הערה|ב{{בבלי|ראש השנה|יח|ב}} מובאתהסוגיה מחלוקתנמשכת [[אמוראים]]עד בעניין, ומשם נפתח דיון על כך, שבמסקנתו, בדףדף יט עמוד ב, נאמר שזוהי מחלוקת תנאים - רבי מאיר ורבי יוסי.}} להלכה נפסק שמגילת תענית בטלה.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקעג|א}}}}
 
==מבנה המגילה==