הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת תענית"

נוספו 90 בתים ,  לפני חודשיים
אין תקציר עריכה
מ
המועדים ברשימה הם תקופות קצרות בני יום או ימים אחדים, אך כל מועד מופיע ברשימה תחת כותרת התאריך העברי הראשון של המועד, למשל חודש ניסן, המצויין בתאריך הפותח של {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#א|א בניסן}}, {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#ח|ח בניסן}}, וחנוכה המתחילה בתאריך {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|כה בכסלו}}. בחלק מכתבי היד חסרים מועדים המופיעים בכתבי יד אחרים. לדוגמה כ"ז באייר אינו מופיע בכתב יד פרמה, וי"ב באדר לא מופיע בכתבי יד פרמה או בכתב יד אוקספורד.
 
יתכן שהמאורעות בהם המגילה עוסקת משתרעים על פני כ־500 שנה, שכן המגילה מסתיימת בארועים מסוף בית שני{{הערה|שם=סוףהרשימה|1=סוף הרשימה לכל המוקדם בביטול גזירותיו של הקיסר [[קליגולה]], סמוך ל[[חורבן בית שני]], ראו {{ויקיטקסט|מגילת תענית יא#כב|כב בשבט}} }} }}, ולפי הפרשנות הניתנת לאחת מהרשומות המציינות ימים בהם נבנתה חומת ירושלים, סביר שמדובר בבניית החומה בימי [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]], ב[[המאה ה-5 לפני הספירה|מאה ה־5 לפני הספירה]].{{הערה|שם=חומהמימינחמיה|התיאור נוגע לימי נחמיה לפי ה"סכוליון" - הפרשנות בגרסתה החדשה המקובלת על שומרי מסורת, וכן הפרשנות של חוקרי כתבי היד כורד נעם עמוד, 20}}{{הערה|1=הסכוליון הוא הפרשנות הנוספת לרשימה, הכתובה בעברית, כפי שיוברר בהמשך. לא הוברר מי ערך את הסכוליון או מתי הוא נחתם. ראו ורד נעם עמודים 180–181. וראו {{ויקיטקסט|מגילת תענית ו#ד|ד באלול}} }}, על רבים ממאורעותמהמאורעות אלוהמתוארים ברשימה אין מידע היסטורי נאות, או אין זיהוי ודאי של המאורע המתואר.
 
מתועדת מחלוקת [[תנאים]] בין [[רבי מאיר]] ו[[רבי יוסי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] על תוקפם של המועדים הללו לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]].{{הערה|ב{{בבלי|ראש השנה|יח|ב}} הסוגיה נמשכת עד דף יט עמוד ב}} להלכה נפסק שמגילת תענית בטלה.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקעג|א}}}}