הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת תענית"

נוספו 89 בתים ,  לפני חודשיים
מ
שם הספר: ספרות חז"ל הארץ־ישראלית עמוד: 184}}-->
 
=== נספח הפרשנות - הסכוליון ===
הסכוליון, (מ'''יוונית''': פרשנות), שנכתב בשפה העברית, הוא פירוש, הרחבה והסבר של המועדים שבמגילה. הסכוליון נתחבר לאחר כתיבת המגילה,{{ביאור|ראו [[#כתיבת הסכוליון|בהמשך]] על השאלה מתי בדיוק.}} ולא תמיד הפירושים שבו תואמים את המאורע המתואר במגילה עצמה.{{הערה|בן ציון לוריא, עמוד 17|שם=לוריא 17}}{{ביאור|[[בן-ציון לוריא]] משער שעורכי הסכוליון '''בכוונה''' השמיטו את זכרם ואת משמעותם האמיתית של אירועים היסטוריים שונים, בשל המחלוקת בין של ה[[פרושים]] (תלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי|ריב"ז]], שלדעתו היו העורכים של הסכוליון) לבין ה[[צדוקים]] (שהיו ממשיכיהם של החשמונאים, שרוב המאורעות במגילה אירעו בתקופתם) וה[[קנאים (בית שני)|קנאים]] (שהיו מחבריה של המגילה).{{הערה|שם=לוריא 17}}}} קטעי ההסבר של הסכוליון יכולים להיות קצרים{{הערה|ראו למשל {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#ג|ג בכסלו}}}} או ארוכים.{{הערה|ראו למשל {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|כה בכסלו}}}}
 
הסכוליון הנמצא בידינו מחולק לשלושה חיבורים שונים. סכוליון נוסח פרמה, סכוליון נוסח אוקספורד, וסכוליון נוסח הכלאיים.{{ביאור|שמות הסכוליונים הם על פי הכינויים שנתנה להם [[ורד נעם]]. אוקספורד ופרמה הם שמות כתבי היד המהווים את עדי הנוסח העיקריים של החיבור, נוסח הכלאיים הוא תיאור של החיבור. נוסח הכלאיים הוא הנוסח המוכר, שהופיע בדפוסים במהדורות שאינן [[מהדורה מדעית|מדעיות]]|שם=שמות הסכוליון}} נוסח פרמה ונוסח אוקספורד הם חיבורים קדומים, מהמאות הראשונות לספירה, השונים זה מזה בהסברים ובמסורות שהם מצמידים למועדים השונים של המגילה. נוסח הכלאיים הוא חיבור מראשית האלף השני לספירה, שאיחד, לעיתים בצורה גסה, בין המסורות שהיו בשני הנוסח הקדומים, והוסיף עליהם ממקורות אחרים, פעמים רבות מה[[תלמוד בבלי|תלמוד]].