הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת תענית"

הוסרו 56 בתים ,  לפני חודשיים
מ
הסכוליון, (מ'''יוונית''': פרשנות), שנכתב בשפה העברית, הוא פירוש, הרחבה והסבר של המועדים שבמגילה. הסכוליון נתחבר לאחר כתיבת המגילה,{{ביאור|ראו [[#כתיבת הסכוליון|בהמשך]] על השאלה מתי בדיוק.}} ולא תמיד הפירושים שבו תואמים את המאורע המתואר במגילה עצמה.{{הערה|בן ציון לוריא, עמוד 17|שם=לוריא 17}}{{ביאור|[[בן-ציון לוריא]] משער שעורכי הסכוליון '''בכוונה''' השמיטו את זכרם ואת משמעותם האמיתית של אירועים היסטוריים שונים, בשל המחלוקת בין של ה[[פרושים]] (תלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי|ריב"ז]], שלדעתו היו העורכים של הסכוליון) לבין ה[[צדוקים]] (שהיו ממשיכיהם של החשמונאים, שרוב המאורעות במגילה אירעו בתקופתם) וה[[קנאים (בית שני)|קנאים]] (שהיו מחבריה של המגילה).{{הערה|שם=לוריא 17}}}} קטעי ההסבר של הסכוליון יכולים להיות קצרים{{הערה|ראו למשל {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#ג|ג בכסלו}}}} או ארוכים.{{הערה|ראו למשל {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|כה בכסלו}}}}
 
הסכוליוןקיימות הנמצאשלש בידינוגרסאות מחולק לשלושה חיבורים שונים.לסכוליון: סכוליון נוסח פרמה, סכוליון נוסח אוקספורד, וסכוליון נוסח הכלאיים.{{ביאור|שמות הסכוליונים הם על פי הכינויים שנתנה להם [[ורד נעם]]. אוקספורד ופרמה הם שמות כתבי היד המהווים את עדי הנוסח העיקריים של החיבור, נוסח הכלאיים הוא תיאור של החיבור. נוסח הכלאיים הוא הנוסח המוכר, שהופיע בדפוסים במהדורות שאינן [[מהדורה מדעית|מדעיות]]|שם=שמות הסכוליון}} נוסח פרמה ונוסח אוקספורד הם חיבורים קדומים, מהמאות הראשונות לספירה, השונים זה מזה בהסברים ובמסורות שהם מצמידים למועדים השונים של המגילה. נוסח הכלאיים הוא חיבור מראשית האלף השני לספירה, שאיחד, לעיתים בצורה גסה, בין המסורות שהיו בשני הנוסח הקדומים, והוסיף עליהם ממקורות אחרים, פעמים רבות מה[[תלמוד בבלי|תלמוד]].
 
ההבדל שבין המגילה לסכוליון לא היה ידוע במשך דורות רבים, והלומדים התייחסו למגילה ולסכוליון כיחידה ערוכה אחת, ואל הסכוליון כפירוש המקורי של המאורעות המוזכרים במגילה.{{הערה|ורד נעם, לנוסחיו, עמוד 55 <!--והמקורות שהיא מביאה שם.-->}} ההבדל התברר רק במאה התשע עשרה על ידי רבנים וחוקרים שונים שעסקו במגילת תענית. {{ביאור|הראשון מביניהם הוא ה[[חת"ם סופר]], בחידושיו ל[[מסכת ראש השנה]], שכתב {{ציטוטון|נראה לי כי {{מונחון|תרי|שתי}} מגילת תענית {{מונחון|הוה|היו}} א' מה שכתבו חנניה בן חזקיה וסיעתו... ואותו היה מקובל אצל חז"ל כעין ספרי המקרא ואמרו עליו '''דכתיב''' במגילת תענית. אמנם עוד אחרת הייתה מדורות שלאחריהם שהיה כעין [[ברייתא]] מסודרת לפרש מקראי מגילת תענית הנ"ל ועליה נאמר '''{{מונחון|תניא|כוונתו שהתייחסו אליה כאל מה שנשנה בעל פה, ולא כאל טקסט כתוב}}''' במגילת תענית, ועל אותן ברייתות אפשר שיחלוק תנא עליהם כי יאמר שלא כיון המסדר האמת בכוונת ה{{מונחון|קרא|הטקסט הכתוב}} של מגילת תענית.}}{{הערה|חידושי החת"ם סופר למסכת ראש השנה, דף יח עמוד ב דיבור המתחיל 'אתמר רב ורבי חנינא'}} דברים דומים כתבו באותה תקופה גם הרב [[צבי הירש חיות]]{{הערה|בספרו תורת נביאים, ירושלים תשי"ח, עמוד קנד (בהערה למטה):}} {{ציטוטון|מגילת תענית אשר היא עתה בידינו שתים המה אשר נספחו ב{{מונחון|זמן האחרון|כוונתו לומר "בתקופה מאוחרת", לא "מעט לפני זמני"}} בספר אחד, והיינו מגלה הקדמונית אשר נכתבה על ידי תלמידי שמאי והלל...היה בה כעין פתיחה אלו יומיא דלא למספד ומקצתהון דלא להתענאה, ואחר כך מתחיל לפי סדר החדשים. ניסן מריש ירחא אתוקם תמידא... זה היה כלל ספר מגלת תענית אשר הייתה כתובה בימים קדמונים, אולם סיפור המאורע ואיזה נסים נעשו לישראל בימים הללו זה לא היה בכתב רק שנויה בע"פ כשאר משניות וברייתות ונשנו גם כן כלשון הברייתא בלשון צח ונקי. אולם בזמן האחרון... ברייתות דמגילת תענית מדברים מענייני הנסים אשר היו שנויות בעל פה גם הם נספחו למגילת תענית הקדמונה אשר הייתה כתובה והיו לאחדים המשנה דמגלת תענית עם הברייתות.}}, וכן החוקר יום טוב ליפמן צונץ,{{הערה|[[ יום-טוב ליפמן צונץ]], הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, מוסד ביאליק ירושלים תש"ז, עמודים 61–62}} שזיהה שיש במגילה {{ציטוטון|יסודות שמוצאם מספרים קדומים אבל יש בה גם סימנים של הוספות מאוחרות}}, אם כי הוא סבר שגם החלקים המאוחרים הם חלק מה"מגילה", ותיארך את עריכתה על פי התנאים המוזכרים בסכוליון, ואת חתימתה על פי המאורעות המוזכרים ב"[[#מגילת תענית בתרא|מגילת תענית בתרא]]"}} מי שחתם מבחינה מחקרית את ההבחנה בין המגילה לסכוליון היה [[צבי גרץ]], שגם ככל הנראה קבע את המילה סכוליון ככינוי לאגדתות הפרשנות למגילה, ולאחר מכן הבחנה זו התקבלה כדבר מובן מאליו, הן בעולם המחקר, והן בעולם הרבני.{{הערה|ורד נעם עמוד 29}}{{הערה|שם=גרץ סכוליון}}<!-- הייתי שמח להרחיב יותר את השורה הזו, אבל גרץ כתב בגרמנית ואני לא דובר אותה. -->