|
המועדים ברשימה הם תקופות קצרות בני יום או ימים אחדים, {{ויקיטקסט|מגילת תענית א#א|שמונת הימים הראשונים של ניסן}}, {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|ושמונת ימי החנוכה}}. בחלק מכתבי היד חסרים מועדים המופיעים בכתבי יד אחרים. לדוגמה כ"ז באייר אינו מופיע בכתב יד פרמה, וי"ב באדר לא מופיע בכתבי יד פרמה או בכתב יד אוקספורד.
יתכן שהמאורעות בהם המגילה עוסקת משתרעים על פני כ־500 שנה, שכן המגילה מסתיימת בארועים מסוף בית שני{{הערה|שם=סוףהרשימה|1=סוף הרשימה לכל המוקדם בביטול גזירותיו של הקיסר [[קליגולה]], סמוך ל[[חורבן בית שני]], ראו {{ויקיטקסט|מגילת תענית יא#כב|כב בשבט}} }} }}, ולפי הפרשנותעמדת הניתנתפרשנים לאחתוחוקרים, מהרשומותסביר שבאחת משלוש הרשומות המציינות ימים בהם נבנתה חומת ירושלים, סביר שמדוברמדובר בבניית החומה בימי [[עזרא הסופר|עזרא]] ו[[נחמיה]], ב[[המאה ה-5 לפני הספירה|מאה ה־5 לפני הספירה]].{{הערה|שם=חומהמימינחמיה|התיאור נוגע לימי נחמיה לפי ה"סכוליון" - הפרשנות בגרסתה החדשה המקובלת על שומרי מסורת, וכן הפרשנות של חוקרי כתבי היד כורד נעם עמוד, 20}}{{הערה|1=הסכוליון הוא הפרשנות הנוספת לרשימה, הכתובה בעברית, כפי שיוברר בהמשך. לא הוברר מי ערך את הסכוליון או מתי הוא נחתם. ראו ורד נעם עמודים 180–181. וראו {{ויקיטקסט|מגילת תענית ו#ד|ד באלול}} }}, על רבים מהמאורעות המתוארים ברשימה אין מידע היסטורי נאות, או אין זיהוי ודאי של המאורע המתואר.
מתועדת מחלוקת [[תנאים]] בין [[רבי מאיר]] ו[[רבי יוסי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] על תוקפם של המועדים הללו לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית המקדש]].{{הערה|ב{{בבלי|ראש השנה|יח|ב}} הסוגיה נמשכת עד דף יט עמוד ב}} להלכה נפסק שמגילת תענית בטלה.{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקעג|א}}}}
==מבנה המגילה==
מגילת תענית, כפי שנמצאת בכתבי היד ובדפוסים, מחולקת לשני חלקים: המגילה, והסכוליוןהכתובה ארמית, ונספח פרשנות בעברית - הסכוליון (ביוונית ''פרשנות'' - σχολιον סכוליון). המונח סכוליון שימש לראשונה בגרמנית ב''דברי ימי ישראל'' של [[צבי גרץ]] ותורגם לעברית בידי [[שאול פנחס רבינוביץ']].{{הערה|Heinrich Graetz, '''[[דברי ימי ישראל|Geschichte der Juden von den ältesten Zeiten bis auf die Gegenwart]]''', Leipzig 1906 [http://www.zeno.org/Geschichte/K/graetz-gdj--036-0559 Band. 03.2, Seite 559] ([http://www.zeno.org/nid/20002741636 טקסט מוקלד])|שם=גרץ סכוליון}}.{{הערה|1=על מונח הפרשנות והסכוליון ראו [[סכוליה]], ומאמרו של [[שמא יהודה פרידמן]], ''שני ענייני חנוכה בסכוליון של מגילת תענית'' (ציון עא (תשס"ו) עמודים 31–33)}}. שני החלקים מכונים לעיתים גם "משנה" ו"גמרא", כאלגוריה ליחס שבין ה[[משנה]], ל[[גמרא]] שמפרשת אותה.{{הערה|[[יוסף תבורי]], מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]] תשנ"ה, עמוד 308; [[אלתר ולנר]], '''אומה במאבקיה''' ירושלים: מוסד הרב קוק, תשע"ג 2012, עמוד 243; וראו גם [[מאיר בר-אילן (חוקר)|מאיר בר אילן]] "[https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0006.html אופייה ומקורה של מגילת תענית]", '''[[סיני (כתב עת)|סיני]]''' צח, עמודים קיח–קיט}}
המגילה, שנכתבההיא בשפהרשימה של מועדי הארמיתשמחה, היאהמצויינת רשימהכל אחת בתאריך תחילה ובמקרה של כלמועדים התאריכיםארוכים ומהגם קרהתאריך בהםסיום, (למשלותיאור הארוע שבעטיו השמחה. לדוגמה: "ב{{מונחון|עשרין ותרין|עשרים ושתיים}} {{מונחון|ביה|בו}} (כלומר בתאריך כ"ב באלול) {{מונחון|תבו|שבו, חזרו}} {{מונחון|לקטלא|להרוג}} {{מונחון|משמדיא|משומדים, רשעים}}".),{{הערה|עדו המפל עמוד 1}} בצירוף, בחלק מהמועדים, מצורפת הערה קצרה על אחד משני האיסורים הנהוגים באותו יום (כגון: "דלא למספד", או "דלא להתענאה").{{ביאור| זהות המועדים בהם נכתבה התוספת, והנוסח של התוספת, משתנה בין כתבי היד. גם משמעות הארועים לא תמיד ברורה.
בתלמוד הירושלמי מובאת דעתו של רבי מאיר, שמחלק בין ימים שכתוב בהם "די לא למיספד" לבין "די לא להתענות" לבין "די לא", סתם (היינו שכתוב רק "די לא").{{הערה|{{ירושלמי|תענית|ב|יב}}, {{ירושלמי|מגילה|א|ד|ללא=שם}}}} בנוסחי המגילה שלפנינו לא נמצא "די לא" בלבד, מה שהביא מספר חוקרים לקבוע {{ציטוטון|שלפני הירושלמי היתה המגילה יותר שלמה משלפנינו}}.{{הערה|הציטוט מתוך: [[בער ראטנער]], מקדמוניות היהודים, בתוך:[[לאון רבינוביץ]] (עורך), '''מאסף: פרקי דברי היימים ואמרי מדע''', סנט פטרבורג תרס"ב, עמוד 91; וכדבריו כתב [[יוסף דרנבורג]], '''[https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE80016511&_ga=2.142050421.694867108.1583248179-1033482405.1571822592 משא ארץ ישראל]''', סנטפטרבורג תרנ"ו, ציון א, עמודים קטו - 230}}}} סדר המועדים במגילה הוא לפי חודשי השנה (ולא לפי התרחשותם ההיסטורית{{ביאור|ראו למשל בסכוליון על {{ויקיטקסט|מגילת תענית יב#ח-ט|ח וט באדר}}.}}), החל מחודש ניסן, וכלה בחודש אדר. בכתיבת התאריכים מופיע בכל מועד ראשון בחודש שם החודש (למשל: בחמישה עשר באב זמן {{מונחון|אעי|עצי}} {{מונחון|כהניא|הכהנים}}, דלא למספד) ואילו בהמשך מופיע רק התאריך, באותו חודש (למשל המועד הבא בחודש אב: בעשרין וארבעה {{מונחון|ביה|בו}} {{מונחון|תבנא|שבנו}} {{מונחון|לדיננא|לדינינו}}).{{הערה|[[יוסף תבורי]], מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]] ירושלים תשנ"ה, עמוד 307, נעם מבואות עמוד 185}} בפתיחת המגילה מופיעה כותרת המלמדת מה משמעותם של הימים המופיעים בה {{ציטוטון|{{מונחון|אלין יומיא דלא לאתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון|אלה הימים שלא להתענות בהם ומקצתם שלא לספוד בהם.}}}},<!--{{ביאור|בירושלמי הנוסח מופיע הפוך, אלו הימים שלא לספוד בהם, ומקצתם שלא להתענות בהם. על משמעות הדברים ראו [[בר רטנר]] באהצו"י במקומות הרלוונטיים ובמאמרו בספר היבול לסוקולוב עמוד 501, והמקורות שמביא יוסף תבורי, במועדי ישראל הערה 37}}--> ובחתימתה מופיעה שורה המסייגת את הקביעה ההלכתית {{ציטוטון|{{מונחון|להן אנש דאיתי עלוהי אסיר בצלו|מלבד אדם שיבוא עליו נדר בתפילתו}}}}.<!--{{ביאור|הדעות חלוקות באשר לפירושה של המילה 'בצלו': 'בנדר' או: 'בתפילה'. משפט זה בכללו סתום וקשה
בתלמוד הירושלמי מובאת דעתו של רבי מאיר, שמחלק בין ימים שכתוב בהם "די לא למיספד" לבין "די לא להתענות", ובין שני אלו למקרה שכתוב "די לא", בלבד ללא הפעולה שאין לעשותה.{{הערה|דוגמאות לאיסורים: די לא למספד - {{ירושלמי|תענית|ב|יב}}, די לא להתענאה - {{ירושלמי|מגילה|א|ד|ללא=שם}}}} בנוסחי המגילה שלפנינו לא נמצא "די לא" בלבד, ומכאן הסיקו חלק מהחוקרים שלפני עורכי התלמוד הירושלמי עמדה מגילה עם תאריכים נוספים.{{הערה|הציטוט מתוך: [[בער ראטנער]], מקדמוניות היהודים, בתוך:[[לאון רבינוביץ]] (עורך), '''מאסף: פרקי דברי הימים ואמרי מדע''', סנט פטרבורג תרס"ב, עמוד 91; וכדבריו כתב [[יוסף דרנבורג]], '''[https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE80016511&_ga=2.142050421.694867108.1583248179-1033482405.1571822592 משא ארץ ישראל]''', סנטפטרבורג תרנ"ו, ציון א, עמודים קטו - 230}}}}
להבנה, וכבר האמוראים התלבטו בנוסחו ובמשמעותו. ראו בבלי, תענית יב ע"א, ועיינו פירושיהם
של א"ש רוזנטל, 'בירורי מלים ועיוני נוסח', מ' בר אשר וד' רוזנטל (עורכים), מחקרי תלמוד, ב, ירושלים תשנ"ג, עמ' יג–מו; ע' שרמר, '"מקדמת דנא ייסר" – משפט הסיום של מגילת תענית ותהליך ביטולה של המגילה בתקופת התלמוד', ציון סה (תש"ס), עמ' 411–439;ד' הנשקה, 'סיומה של מגילת תענית וגלגולי ביאורו בתלמודים: על קבלת תענית, תפילת תענית והיחס ביניהם', בר אילן ל-לא ▼סדר המועדים במגילה הוא לפי חודשי השנה ולא לפי התרחשותם ההיסטורית.{{הערה|הרשימה אינה על פי הסדר ההיסטורי, ראו לדוגמה בסכוליון על {{ויקיטקסט|מגילת תענית יב#ח-ט|ח וט באדר}}.}} המגילה מתחילה בחודש ניסן - הוא החודש המקראי הראשון, ומסתיימת בחודש אדר. עם ציון תאריך של בתוך חודש שונה מקודמו, מציינים את השם הבבלי של החודש (תשרי חשוון וכו') לדוגמה: "''בחמישה עשר באב זמן {{מונחון|אעי|עצי}} {{מונחון|כהניא|הכהנים}}, דלא למספד''" ואילו בהמשך מופיע רק התאריך, לדוגמה המועד הבא בחודש אב: בעשרין וארבעה {{מונחון|ביה|בו}} {{מונחון|תבנא|שבנו}} {{מונחון|לדיננא|לדינינו}}).{{הערה|[[יוסף תבורי]], מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]] ירושלים תשנ"ה, עמוד 307, נעם מבואות עמוד 185}}
(תשס"ו), עמ' 119–162.לדעות נוספות ראו שרמר, שם, עמ' 413–414והערה 9;ספרי ,עמ' 337,הערה 42.
שם הספר: ספרות חז"ל הארץ־ישראלית עמוד: 184}}-->
=== פיסקאות הפתיח והחתימה של המגילה ===
בראש המגילה מופיעה פיסקת פתיחה קצרה המתארת את משמעות רשימת התאריכים:
::{{ציטוטון|{{מונחון|אלין יומיא דלא לאתענאה בהון ומקצתהון דלא למספד בהון|אלה הימים שלא להתענות בהם ומקצתם שלא לספוד בהם.}}}}
היו חוקרים שדנו במשמעות הפתיח ובמיוחד בסדר האיסורים המתחיל בתענית דווקא ומסיים בהספד, אך מופיע בסדר הפוך בתלמוד הירושלמי. {{הערה|1=על משמעות סדר האיסורים בפתיח והיפוכם בשני נוסחי הפתיח ראו: [[בר רטנר]] בספר היבול לסוקולוב עמוד 501, יוסף תבורי, במועדי ישראל הערה 37}}
בחתימת המגילה מופיעה שורה המסייגת את הקביעה ההלכתית
::{{ציטוטון|{{מונחון|להן אנש דאיתי עלוהי אסיר בצלו|מלבד אדם שיבוא עליו נדר בתפילתו}}}}.
▲שלבתלמוד אהבבלי התלבטו בהבנת המונח 'בצלו' שתרגומו 'בתפילה', אך יתכן שמשמעותו: 'בְּנֶדֶר'.{{הערה|על המונח ''בְּצַלוּ'': תלמוד בבלי, תענית י" שב ע"א}}{{הערה|על משמעות הפיסקה הסוגרת את מגילת תענית ראו [[אליעזר שמשון רוזנטל ]], ''בירורי מלים ועיוני נוסח '', מ' בר אשר וד' רוזנטל (עורכים), מחקרי תלמוד, ב, ירושלים תשנ"ג, עמ' יג–מו ;. ע'[[עדיאל שרמר ]], ' "'מקדמת דנא ייסר " – משפט הסיום של מגילת תענית ותהליך ביטולה של המגילה בתקופת התלמוד '', ציון סה (תש"ס), עמ' 411–439 ;ד'. [[דוד הנשקה ]], ''סיומה של מגילת תענית וגלגולי ביאורו בתלמודים: על קבלת תענית, תפילת תענית והיחס ביניהם '', בר אילן ל-לא (תשס"ו), עמ' 119–162. לדעות נוספות ראו שרמר, שם, עמ' 413–414 והערה 9; ספרות חז"ל הארץ-ישראלית ,עמ' 337,הערה 42, ועמוד 184}}<!-- לבדוק אם המובאות של עמודים 337 ועמוד 184, של מי הם, וממי הועתקה הרשימה בהערה זו -->
=== נספח הפרשנות - הסכוליון ===
הסכוליון, (מ'''יוונית''': פרשנות), שנכתב בשפה העברית, הוא פירוש, הרחבה והסבר של המועדים שבמגילה. הסכוליון נתחבר לאחר כתיבת המגילה,{{ביאור|ראו והדעות נחלקו מתי והיכן ([[#כתיבת הסכוליון|בהמשךראו להלן]] על השאלה מתי בדיוקבהרחבה).}} ולאלא תמיד הפירושים שבו תואמים את המאורע המתואר במגילה עצמה.{{הערה|בן ציון לוריא, עמוד 17|שם=לוריא 17}}{{ביאור|[[בן-ציון לוריא]] משער שעורכי הסכוליון '''בכוונה''' השמיטו את זכרם ואת משמעותם האמיתית של אירועים היסטוריים שונים, בשל המחלוקת בין של ה[[פרושים]] (תלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי|ריב"ז]], שלדעתו היו העורכים של הסכוליון), לבין ה[[צדוקים]] (שהיו לדעתו ממשיכיהם של החשמונאיםמלכי בית חשמונאי, שרובאשר רוב המאורעות במגילה אירעו בתקופתם), וה[[קנאים (בית שני)|קנאים]] (שהיו מחבריה של המגילה).{{הערה|בן ציון לוריא, עמוד 17|שם=לוריא 17}}}} קטעי ההסבר של הסכוליון יכולים להיות קצרים או ארוכים.{{הערה|ראודוגמה למשללקטע קצר במגילה: {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#ג|ג' בכסלו}}}}, אולעומת ארוכים.{{הערה|ראוקטע למשלארוך: {{ויקיטקסט|מגילת תענית ט#כה|כה בכסלו}}}}
קיימות שלש גרסאות לסכוליון: סכוליון נוסח פרמה, נוסח אוקספורד, וסכוליון נוסח הכלאיים.{{ביאור|שמות הסכוליונים הם- על פישם הכינוייםהספריות שנתנהבהן להם [[ורד נעם]]. אוקספורד ופרמה הם שמותנמצאים כתבי היד, המהווים את עדי הנוסח העיקריים של החיבור,וסכוליון נוסח הכלאיים, הואכהגדרת תיאורורד של החיבורנעם. נוסח הכלאיים הוא הנוסח המוכר, שהופיע בדפוסים במהדורות שאינן [[מהדורה מדעית|מדעיות]]|שם=שמות הסכוליון}}. נוסח פרמה ונוסח אוקספורד הם חיבורים קדומים, מהמאות הראשונות לספירה, השונים זה מזה בהסברים ובמסורות שהם מצמידים למועדים השונים של המגילה. נוסח הכלאיים הוא חיבור מראשית האלף השני לספירה (כלומר מסביבת שנת 1000-1300), שאיחד, לעיתים בצורה גסה, בין המסורות שהיו בשני הנוסח הקדומים, והוסיף עליהם ממקורות אחרים, פעמים רבות מהמ[[תלמוד בבלי|תלמודהתלמוד הבבלי]]. על החלוקה לשלושה הנוסחים כתבה ורד נעם בהרחבה בעבודת הגמר לתואר דוקטור שהוגש בשנת תשמ"ג (1983) לאחר שאוזכר בעבודת הדוקטורט של עדו למפל.{{הערה|שם=נעם|[[ורד נעם]], ''לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית'', תרביץ סב (תשנ"ג) עמודים 55–99, ובעיקר בעמודים 64–86. עניין נוסח ההכלאה אוזכר לראשונה בעבודת הדוקטורט של עדו המפל (עמוד 17)}}
ההבדלבמשך שביןדורות המגילה לסכוליוןרבים לא היההכירו ידועאת במשךההפרדה דורותבין רביםהמגילה לסכוליון, והלומדים התייחסוסברו למגילהשהמגילה ולסכוליוןוהסכוליון כיחידההינם יחידה ערוכה אחת, ואלולכן הסכוליון כפירושבעיניהם היה הפירוש המקורי של המאורעות המוזכרים במגילה.{{הערה|על היחס בעבר לסכוליון ורשימת מקורות על יחס זה, ורד נעם, ''לנוסחיו'', עמוד 55 <!--והמקורות שהיא מביאה שם.-->}} ההבדל התברר רק במאה התשע עשרה על ידי רבנים וחוקרים שונים שעסקו במגילת תענית. {{ביאור|הראשון מביניהם הואהיה ה[[חת"ם סופר]], בחידושיו ל[[מסכת ראש השנה]], שכתב {{ציטוטון|נראה לי כי {{מונחון|תרי|שתי}} מגילת תענית {{מונחון|הוה|היו}} א' מה שכתבו חנניה בן חזקיה וסיעתו... ואותו היה מקובל אצל חז"ל כעין ספרי המקרא ואמרו עליו '''דכתיב''' במגילת תענית. אמנם עוד אחרת הייתה מדורות שלאחריהם שהיה כעין [[ברייתא]] מסודרת לפרש מקראי מגילת תענית הנ"ל ועליה נאמר '''{{מונחון|תניא|כוונתו שהתייחסו אליה כאל מה שנשנה בעל פה, ולא כאל טקסט כתוב}}''' במגילת תענית, ועל אותן ברייתות אפשר שיחלוק תנא עליהם כי יאמר שלא כיון המסדר האמת בכוונת ה{{מונחון|קרא|הטקסט הכתוב}} של מגילת תענית.}}{{הערה|חידושי החת"ם סופר למסכת ראש השנה, דף יח עמוד ב דיבור המתחיל 'אתמר רב ורבי חנינא'}} דברים דומים כתבו באותה תקופה גם הרב [[צבי הירש חיות]]{{הערה|בספרו תורת נביאים, ירושלים תשי"ח, עמוד קנד (בהערה למטה):}} {{ציטוטון|מגילת תענית אשר היא עתה בידינו שתים המה אשר נספחו ב{{מונחון|זמן האחרון|כוונתו לומר "בתקופה מאוחרת", לא "מעט לפני זמני"}} בספר אחד, והיינו מגלה הקדמונית אשר נכתבה על ידי תלמידי שמאי והלל...היה בה כעין פתיחה אלו יומיא דלא למספד ומקצתהון דלא להתענאה, ואחר כך מתחיל לפי סדר החדשים. ניסן מריש ירחא אתוקם תמידא... זה היה כלל ספר מגלת תענית אשר הייתה כתובה בימים קדמונים, אולם סיפור המאורע ואיזה נסים נעשו לישראל בימים הללו זה לא היה בכתב רק שנויה בע"פ כשאר משניות וברייתות ונשנו גם כן כלשון הברייתא בלשון צח ונקי. אולם בזמן האחרון... ברייתות דמגילת תענית מדברים מענייני הנסים אשר היו שנויות בעל פה גם הם נספחו למגילת תענית הקדמונה אשר הייתה כתובה והיו לאחדים המשנה דמגלת תענית עם הברייתות.}}, וכן החוקר יום טוב ליפמן צונץ,{{הערה|[[ יום-טוב ליפמן צונץ]], הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, מוסד ביאליק ירושלים תש"ז, עמודים 61–62}} שזיהה שיש במגילה {{ציטוטון|יסודות שמוצאם מספרים קדומים אבל יש בה גם סימנים של הוספות מאוחרות}}, אם כי הוא סבר שגם החלקים המאוחרים הם חלק מה"מגילה", ותיארך את עריכתה על פי התנאים המוזכרים בסכוליון, ואת חתימתה על פי המאורעות המוזכרים ב"[[#מגילת תענית בתרא|מגילת תענית בתרא]]"}} מי שחתם מבחינה מחקרית את ההבחנה בין המגילה לסכוליון היה [[צבי גרץ]], שגם ככל הנראה קבע את המילה סכוליון ככינוי לאגדתות הפרשנות למגילה, ולאחר מכן הבחנה זו התקבלה כדבר מובן מאליו, הן בעולם המחקר, והן בעולם הרבני.{{הערה|ורד נעם עמוד 29}}{{הערה|שם=גרץ סכוליון}}<!-- הייתי שמח להרחיב יותר את השורה הזו, אבל גרץ כתב בגרמנית ואני לא דובר אותה. -->
{{ציטוטון|מגילת תענית אשר היא עתה בידינו שתים המה אשר נספחו בזמן האחרון בספר אחד, והיינו מגלה הקדמונית אשר נכתבה על ידי תלמידי שמאי והלל... אולם סיפור המאורע ואיזה נסים נעשו לישראל בימים הללו זה לא היה בכתב רק שנויה בע"פ כשאר משניות וברייתות ונשנו גם כן כלשון הברייתא בלשון צח ונקי}}{{הערה|[[צבי הירש חיות]], תורת נביאים, ירושלים תשי"ח, עמוד קנד בהערה}}
החוקר [[יום טוב ליפמן צונץ]] זיהה שיש במגילה {{ציטוטון|יסודות שמוצאם מספרים קדומים אבל יש בה גם סימנים של הוספות מאוחרות}}, אם כי הוא סבר שגם החלקים המאוחרים הם חלק מה"מגילה". הוא תיארך את עריכתה על פי שמות החכמים מתקופת המשנה המוזכרים בסכוליון, ואת זמן חתימתה על פי המאורעות המוזכרים ב"[[#מגילת תענית בתרא|מגילת תענית בתרא]]".{{הערה|[[ יום-טוב ליפמן צונץ]], הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית, מוסד ביאליק ירושלים תש"ז, עמודים 61–62}}
בשנת תשנ"ג, במהלך כתיבת עבודת דוקטורט על המגילה, פרסמה [[ורד נעם]] מאמר בו קבעה כי הסכוליון מתחלק למעשה לשלושה סוגים: שני נוסחי אב – נוסח פרמה (מכונה גם '''פ''') ונוסח אוקספורד (מכונה גם '''א'''), ונוסח מעובד – נוסח הכלאיים.{{ביאור|שם=שמות הסכוליון}}{{הערה|ראו ורד נעם, לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית, תרביץ סב (תשנ"ג) עמודים 55–99. וראו שם בעיקר בעמודים 64–86. רעיון זה הוזכר כבר בעבודת הדוקטורט של עדו המפל (עמוד 17) אולם הוא לא פיתח את הרעיון, והסתפק באזכורו.}} הקביעה שישנם שני נוסחים שונים נעשתה בעיקר על בסיס ההבדל בין המסורות השונות שמביאים הסכוליונים השונים להסבר של אותם מועדים, ובשינויים נרחבים בניסוח של מסורות הסבר זהות, שינויים שאינם יכולים לנבוע מקשיי מסירה{{ביאור|היינו שיבושים הנגרמים במהלך העתקת כתבי היד.}} של הסכוליון.{{הערה|ראו פירוט המקומות השונים והדומים אצל ורד נעם, לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית, תרביץ סב (תשנ"ג) עמודים 64–66}} נוסח הכלאיים, על פי נעם, הוא {{ציטוטון|הכלאה מחושבת של החיבורים {{מונחון|א|אוקספורד}} ו־{{מונחון|פ|פרמה}}, לפעמים בתוספת ציטאטים של פסוקים או מקבילות מספרות חז"ל, בעיקר מן התלמוד}}. עובדה זו, לדבריה, {{ציטוטון|כמעט שאינה צריכה ראָיה, שכן היא ניכרת בכל הביאור, יחידה אחר יחידה}}.{{הערה|ורד נעם, לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית, תרביץ סב (תשנ"ג), עמוד 67, וראו דוגמות לכך בהמשך המאמר, בעמודים 68–83}} אבחנתה של נעם באשר לנוסחים השונים של הסכוליון נתקבלה במחקר ללא עוררין.{{הערה|יואב רוזנטל, דף חדש של מגילת תענית וביאורה, תרביץ עז ג–ד (תשס"ח), עמוד 357; [[שמא יהודה פרידמן]], שני ענייני חנוכה בסכוליון של מגילת תענית, ציון עא (תשס"ו) עמוד 5 (וראו בהערה 4); [[מנחם קיסטר]] על הסכוליה למגילת תענית, תרביץ עד ג (תשסה) עמודים 451–453}} ▼
דעה זו התקבעה בכתביו של [[צבי גרץ]], שטבע את המונח ''סכוליון'' ככינוי לנספח הפרשנות והאגדות, והפכה רווחת הן אצל החוקרים והן אצל הרבנים.{{הערה|ורד נעם עמוד 29}}{{הערה|שם=גרץ סכוליון}}
▲בשנתהקביעה תשנ"ג,של במהלך כתיבת עבודת דוקטורט על המגילה, פרסמה [[ורד נעם ]], מאמר בו קבעה כי הסכוליון מתחלק למעשה לשלושה סוגים:שישנם שני נוסחינוסחים אבשונים –המעורבים נוסחבנוסח פרמה (מכונה גם '''פ''') ונוסח אוקספורד (מכונה גם '''א''')ההכלאה, ונוסח מעובד – נוסח הכלאיים.{{ביאור|שם=שמות הסכוליון}}{{הערה|ראו ורד נעם, לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית, תרביץ סב (תשנ"ג) עמודים 55–99. וראו שם בעיקר בעמודים 64–86. רעיון זה הוזכר כבר בעבודת הדוקטורט של עדו המפל (עמוד 17) אולם הוא לא פיתח את הרעיון, והסתפק באזכורו.}} הקביעה שישנם שני נוסחים שונים נעשתה בעיקר על בסיס ההבדל בין המסורות השונות שמביאים הסכוליונים השונים להסבר של אותם מועדים, ובשינויים נרחבים בניסוח של מסורות הסבר זהות, שינויים שאינם יכולים לנבוע מקשיימשיבושי מסירה{{ביאור|היינוהעתקה שיבושיםאלא הנגרמיםבהכרח במהלךמורות העתקתעל כתבי היד.}}קיומו של הסכוליוןענף מסירה נפרד.{{הערה|ראו פירוטהשוואת המקומותנוסחי השוניםהסכוליון והדומיםוהבדליהם אצלבמאמרה של ורד נעם, ''לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית '', תרביץ סב (תשנ"ג) עמודים 64–66}} נוסח הכלאיים, על פי נעם, הוא {{ציטוטון|הכלאה מחושבת של החיבורים {{מונחון|א|אוקספורד}} ו־{{מונחון|פ|פרמה}}, לפעמים בתוספת ציטאטים של פסוקים או מקבילות מספרות חז"ל, בעיקר מן התלמוד}}. עובדה זו, לדבריה, {{ציטוטון|כמעט שאינה צריכה ראָיה, שכן היא ניכרת בכל הביאור, יחידה אחר יחידה}}.{{הערה|ורד נעם, לנוסחיו של הסכוליון למגילת תענית, תרביץ סב (תשנ"ג), עמוד 67, וראו דוגמות לכךוהדגמה בהמשך המאמר, בעמודים 68–83}} אבחנתה של נעם באשר לנוסחים השונים של הסכוליון נתקבלה במחקר ללא עוררין.{{הערה|יואב רוזנטל, דף חדש של מגילת תענית וביאורה, תרביץ עז ג–ד (תשס"ח), עמוד 357 ;. [[שמא יהודה פרידמן]], ''שני ענייני חנוכה בסכוליון של מגילת תענית '', ציון עא (תשס"ו) עמוד 5 (וראו בהערה 4) ;. [[מנחם קיסטר]] ''על הסכוליה למגילת תענית '', תרביץ עד ג (תשסה) עמודים 451–453}}
==המועדים במגילה==
נוסח המגילה המובא להלן הוא על פי כתב יד פרמה של המגילה, עם הערות על שינויי נוסח משמעותיים.
בטור ''זיהוי המאורע'' הובאו זיהויי המאורעות המשמחים המוסכמים על דעת החוקרים. זיהויים מקובלים פחות הובאו בהערות. לפני רוב החוקרים עמד רק נוסח הכלאיים של הסכוליון, וזהו הסכוליון המדובר בהערות.
{| class="wikitable"
|-
! רשימת המועדים !! תרגום המגילה !! זיהוי המאורע
! רשימת המועדים{{ביאור|נוסח המגילה מובא פה על פי כתב יד פרמה של המגילה, עם הערות על שינויי נוסח משמעותיים}} !! תרגום המגילה !! זיהוי המאורע{{ביאור|בטור זה יובאו בזיהויים המקובלים במחקר של המאורעות לזכרם נקבעו המועדים. זיהויים פחות מקובלים יובאו בהערות. שימו לב, שלפני רוב החוקרים עמד רק נוסח הכלאיים של הסכוילון, ולכן כשכתוב "כהסבר הסכוליון", הכוונה לנוסח הכלאיים.}}
|-
| מן ריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא, דלא למספד. || מראש החודש של ניסן עד שמונה בו הוקם התמיד שלא לספוד. ||ישנן שתי גישות בהסבר המועד.
===ימי החומה במגילה===
במגילה מצוינם שלושה ימים הקשורים לבניית חומהחומת ירושלים (בארמית: "שוּר" על שם התצפית ממנה) ועוד יום הקשור לבניית חומת שומרון. ז' באייר וד' באלול המציינים ימים בהם נגמרה בניית החומה, וט"ז באדר המציין התחלה של בניית חומה{{ביאור| או קבלת רישיון לבניית החומה, ראו בתרגום המועד.}} החוקרים נחלקו עםלגבי אילוזיהוי חומותהתקופה מזוהות החומות המוזכרות במגילההמדוברת, והאםואם יש קשר ביןמועד תחילת הבנייה המצוינת באדר, לסיוםקשור הבנייהלמועד המצויןהמציין באחדאת מהמימיםסיום האחרים.בניית דעתםהחומה שלבאחד החוקריםהימים המסתמכיםהאחרים. על הסכוליון עומדת בערבון מוגבלבימינו, כיווןהשתנתה שרובדעת החוקרים, הכירועם אתגילוי נוסחהגרסאות הכלאייםהעתיקות יותר של הסכוליון, שלקחמהם הסבריםהוברר שהופיעושהסכוליון בסכוליוניםהששש המקורייםמשובש ביוםולעתים אחד,הוצגו והצמידבו אותםפירושים ליוםשהוצמדו אחרלימים מסויימים השייכים לימים אחרים.{{הערה|ורד נעם}}
===ימי ה"יום טוב" במגילה===
|
