יוסף אליהו הלר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44:
הלר למד [[משפטים]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת טרטו]] והוסמך כדוקטור בשני התחומים. עבד כראש לשכת מתרגמים ממשלתית. עקר ל[[גרמניה]] בשנת [[1920]]. למד ב[[אוניברסיטת ברלין]] ובהמשך ב[[אוניברסיטת היידלברג]] והשיג תואר דוקטורט נוסף בפילוסופיה. בשנות העשרים השתתף הלר בפרוייקט של תרגום כתבי אפלטון לעברית. לצד הלר נטלו חלק בתרגום [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[אריה (לאון) סימון]], ערך [[יוסף קלוזנר]]. במסגרת זו תרגם הלר את הדיאלוג [[פיידון (דיאלוג אפלטוני)|פיידון]].{{הערה|[https://www.magnespress.co.il/api/magnes/book/5630/preview הקדמה לדיאלוג מנון מהדורת 2014] [[הוצאת מגנס]]}}{{הערה|הפרויקט יועד להתפרסם בשנים עשר כרכים, אולם בסופו של דבר פורסם רק הכרך הראשון.{{ש}}'''אפלטון מתורגם מיוונית לעברית בשנים עשר כרכים''', כרך ראשון, [[ירושלים]]: י' יונוביץ, תרפ"ט, 1929}} הלר השתתף בכתיבת [[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]] בגרמנית עד שהעבודה על זו נעצרה על ידי [[גרמניה הנאצית|הממשל הנאצי]]. הלר, שמצא את עצמו ללא עבודה, החל ללמד עברית. כמורה לעברית פגש בין תלמידותיו את פרדריקה שרלוטה הנדל, בתו של מבקר התיאטרון והסופר היהודי-אוסטרי [[וילי הנדל]] {{גר|Willi Handl}}, השניים נישאו בשנת 1936 ונולדה להם בת אחת, פנינה רחל (לימים ברקאי).
ב-[[1938]] נמלט הלר עם משפחתו מגרמניה הנאצית והתיישב ב[[לונדון]]. משהגיע לאנגליה לא הותר לו לעבוד על אדמתה כיון שהאזרחות בה החזיק השתייכה ל[[ברית המועצות]] שבתקופה זו צידדה בנאצים ולכן נחשב הלר לתושב זר עויין (Enemy Alien). ביוני 1941, כשנפתחה [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]] והרוסים והנאצים הפכו לאוייבים, האזרחות הרוסית שלו כבר לא היתה לו למכשול והותר לו לעבוד והוא החל ללמד רוסית, שפה שכעת נעשתה מבוקשת, בבית הספר למבוגרים מרי ווארד סנטר {{אנ|Mary Ward Centre}}. לאחר המלחמה קיבל הלר אזרחות בריטית. ביושבו בלונדון שימש הלר כמזכיר לענייני ספרות (Literary Secretary) של הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד {{אנ|Zionist Federation of Great Britain and Ireland}} ופירסם חוברות בענייני יהדות וציונות מטעם הפדרציה. כמו כן ייסד, ערך וכתב ב[[כתב עת]] בשם "תרבות" שהוציאה הפדרציה.{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/journals/NNL-Journals002105994/NLI כתב עת תרבות] באתר [[הספרייה הלאומית]]}} בנוסף ל"תרבות", במהלך השנים פירסם הלר מאמרים בכתבי עת שונים בתוכם ה[[ג'ואיש כרוניקל]], [[השילוח (כתב עת)|השילוח]], [[הדואר]] ו[[העולם (שבועון)|העולם]]. בנוסף, לאחר תום המלחמה, החל הלר ללמד ב-Jews' College, [[בית הספר ללימודי יהדות בלונדון]] {{אנ|London School of Jewish Studies}}, ובין השנים 1949 — {{כ}}1953 הרצה במחלקה העברית של ה[[יוניברסיטי קולג' לונדון]]. בשנת 1956 פירסם הלר, יחד עם [[אריה (לאון) סימון|אריה סימון]], את "אחד העם: האיש, פעלו ותורתו", ביוגרפיה אודות [[אחד העם]].{{הערה|{{דבר|ברוך שוחטמן|ספר חשוב על אחד העם|1956/08/10|00600}}}}{{הערה|{{חרות|יוחנן פוגרבינסקי|אחד העם|1956/02/03|00610}}, ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1956%2F02%2F03&id=Ar00743&sk=D02FDFAC קישור להמשך הכתבה])}} חלקו של הלר בכתיבת הספר התמקד בנושא העיוני של השקפותיו של אחד העם, בעוד סימון התמקד בהיבט ההיסטורי.
בשנת 1957 נפצע ברגלו בתאונת דרכים ואושפז בבית חולים בלונדון, שם נפטר כעבור עשרה ימים ב-[[13 באפריל]] [[1957]] בעקבות [[קריש דם]] שחדר לריאותיו.{{הערה|שם=דבר|{{דבר|איזה פרליס|יוסף אליהו הלר|1957/04/19|00700}}}}{{הערה|{{הארץ1||ד"ר יוסף הלר נספה|1957/04/15|00118}} (בתחתית העמוד)}}
| |||