הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת אסתר"

נוספו 2,351 בתים ,  לפני 14 שנים
הגהה, הרחבה, עריכה תוכנית
מ (בוט החלפות: מכיוון;)
(הגהה, הרחבה, עריכה תוכנית)
 
==סיפור המעשה==
===הרקע ההיסטורי לסיפור הפורים===
המגילה מתחילה ב[[משתה]] שעורך המלך אחשוורוש בשנת שלוש למלכו. בשיאו של המשתה, כטוב לבו ב[[יין]], מזמין המלך את המלכה [[ושתי]] "להראות העמים והשרים את יופיה". ושתי ממאנת, והמלך בחמתו מזמן את יועציו, אשר יועצים לו להדיח אותה ולתת את מלכותה לרעותה הטובה ממנה; כך אמנם נעשה, והדבר נחקק בספר החוקים של פרס ומדי. כשמתפכח המלך מיינו, מבין המלך את אשר עשה, ובעצת משרתיו מתחיל בחיפוש יורשת למלכה המודחת. בתוך הבתולות הרבות המגיעות ל[[שושן]] הבירה, נלקחת גם אסתר, בת-דודו של מרדכי היהודי, אשר אימץ אותה לו לבת במות אביה ואמה. מרדכי, הדואג לאסתר בכל אותו זמן, מסתובב ליד הארמון שבו היא מוחזקת, ומצווה עליה שלא לגלות את מוצאה. לאחר תהליך ממושך נבחרת אסתר למלכה, והמלך עורך משתה לכבודה. בתוך כך, מסתבר שמרדכי מקבל תפקידים בכירים בארמון, וכאשר נודעת לו מזימה של שניים משומרי הסף, [[בגתן ותרש]], [[התנקשות|להתנקש]] בחיי המלך, הוא מודיע על כך לאסתר, וזו מודיעה זאת למלך בשם מרדכי. השניים [[תלייה|נתלים]], ומעשהו של מרדכי נכתב ב"ספר דברי הימים" של המלך.
 
 
== הרקע ההיסטורי של המגילה ==
המגילה אינה מזהה בוודאות את המלך אחשוורוש המדובר, ואת הזמן המדויק שבו התרחשו האירועים. [[חז"ל]] סברו שמעשה המגילה אירע בזמן [[גלות בבל]] (במגילה אין כל רמז ליישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]], ומרדכי מתואר כאחד מהגולים מ[[ירושלים]]). לעומת זאת, הסברות המקובלות כיום הן שמדוברשאם מדובר באירוע היסטורי, הרי שהוא שהתרחש לאחר [[שיבת ציון]] - זמן שלטונו של המלך אחשורוש.
 
ישהשם המזהיםאחשוורוש אתהוא הגרסה העברית לשם חְשָיַרְשָ. המלך אחשוורושבמגילה מזוהה עם [[חשיארש הראשון|חְשְׁיָרְשָׁ הראשון]] (כסרכסס בפי היוונים), שמלך כעשרים שנה במאה החמישית לפנה"ס (485-465), בהיותו בן 35, והיה דור רביעי ל[[כורש]] מייסד [[הממלכה הפרסית]]. ממלכתו השתרעה מהודו ועד כוש, הוא נלחם ב[[מצרים]] ודיכא מרד של ה[[בבל|בבלים]] בו ביד קשה. נודע בעוצמתו וביחסו הקשה כלפי אויביו, ובהתייחסותו לעצמו כאל [[אל]]. כך, למשל, ציווה להלקות את [[הים האגאי]] בשוטים לאחר שפרצה סערה ששיבשה את תוכניות המלחמה שלו. הוא התפרסם במשתאות הפאר שנהג לערוך, במתנות יקרות הערך שנהג לפזר ובריבוי הנשים אשר אהב. במקורות האירופאים הוא נראה כמלך הפכפך וחסר אופי אם כי במקורות הפרסיים הוא נתפס כמלך שאוהב את עמו. בחפירות [[ארכיאולוגיה|ארכיאולוגיות]] נתגלתהבעיר בפרסה[[שומר|שומרית]] תעודהבּוֹרְסִיפָּה, המספרתנתגלה עלאזכור בודד של פקיד בכיראוצר בשושןבחצרו של חשירשָ הראשון, ושמוששמו "מרדוקהמַרְדוּקַה". גם הסיפור על ההתנקשות שניצל ממנה בסיועו של מרדכי, דומה לדרך בה סיים את חייו במציאות, כאשר הקושרים ארתבנוס ורב הסריסים אספמיסרס הרגוהו בחדר משכבו, ושיכנעו את בנו ארתקסרקססאַרְטַחְשַסַה (יוונית artaxerxes) להרוג את הבן דרייוושדריוש שלו היה משפט המלוכה.
 
תיאורים נוספים הניתנים במגילה, מעידים יפה על מה שידוע לנו על ההווי הפרסי ממקורות אחרים: אהבת המותרות והמשתאות, הפזרנות במאכלים ומזון, הלהיטות אחרי יין - קסטייס מספר על כך שמדי יום היו אוכלים 15 אלף איש על שולחן המלך! קבלת החלטות במצב של שכרות ואישרורן במצב של פכחות או להפך. שהמלך יכול לעשות ככל העולה על רוחו, אבל היה אסור לו לבטל את גזרתו. על משמרתו של המלך עמדו ארבעת אלפים איש מבני האצולה הגבוהה ובידם חניתות שבקציהן תפוחי זהב, ותפקידם להגן על המלך באופן קיצוני, כך שכל זר שהתקרב למלך ללא רשות הומת מייד. כל זר שהתקרב למלך היה מחוייב להשתחוות לפניו ארצה, באופן שידיו לא היו נראות. שבעת רואי המלך היו שבעה שרים מהמשפחות המכובדות ביותר, שהמלך בחרם לכל תקופת חייהם, שהיו יכולים לגשת תמיד למלך, ושימשו לפניו כמועצה קבועה. לבוש הארגמן המלכותי היה סימן היכר מובהק של המלך, כמו שרביט הזהב אשר החזיק בידו, כאשר ישב על כס המלכות שלו. היסטוריונים כמו ניקלאוס מדמשק ו[[פלוטרכוס]] מאששים את קירבתו הגדולה לבני עמו ביחוד ואת הליברליות שלו כלפי נתיניו הסרים למרותו כפי שהיא מופיעה במגילה.
כותב המגילה מפגין בקיאות ראויה לציון גם בשפה הפרסית ובמונחי החצר: מילים כגון אחשדרפנים, פרתמים, גנזים (גנזי המלך), דת, פתגם - הן מונחי שלטון של החצר האחמנית.
 
===הוויכוח באשר לאמיתותו ההיסטורית של הסיפור===
יש חוקרים הטוענים שיש פרטים במגילה שנראים בדויים:
*אם מרדכי אכן היה מגולי ירושלים, הרי שבזמן שלטונו של אחשורוש הוא היה צריך להיות בן כ-200 שנה.
*אין בידינו מידע על רדיפת יהודים בימי אחשוורוש, או התקפת נגד של יהודים על שונאיהם בתקופה זו.
*ב[[תרגום השבעים]] שם המלך במגילת אסתר הוא artaxerxes.
*ידוע כי אשתו של אחשוורוש עד יום מותו הייתה אמסטריס (Amestris) ולא [[אסתר המלכה|אסתר]] או [[ושתי]]. אולם בכל השמות יש הבדל בין השמות העבריים לפרסיים, וייתכן שאמסטריס היה שמה הפרסי של ושתי (מ' וו' מתחלפות), כשם שאסתר הינה איסתהר או [[עשתורת]], כשם שמרדכי הינו מרדוקה, ואחשוורוש הינו חשיארש.
*תוארו של [[המן האגגי|המן]] בתרגום השבעים הוא bougaios, לעומת "אגגי" בגרסה העברית.
*ידוע כי אשתו של אחשוורוש עד יום מותו הייתה אמסטריס (Amestris) ולא [[אסתר המלכה|אסתר]] או [[ושתי]]. אולם בכל השמות יש הבדל בין השמות העבריים לפרסיים, וייתכן שאמסטריס היה שמה הפרסיהיווני של ושתי (מ' וו' מתחלפות), כשם שאסתר הינה איסתהר או [[עשתורת]]אסתר, כשם שמרדכי הינו מרדוקה, ואחשוורוש הינו חשיארש.
*שמות הדמויות הראשיות במגילה מזכירות שמות של אלים מקומיים: אסתר הינה האלה הבבלית [[עשתר|אישתר]], מרדכי הוא האל הבבלי הראשי [[מרדוך]] והמן הוא האל ה[[זורואסטריות|זורואסטרי]] ווֹהוּ-מַנַה, יד ימינו של האל הראשי [[אהורה מזדא]], או האל ה[[עילם|עילמי]] הראשי [[הֻמְבַּן]]. לכן יש הגורסים שמגילת אסתר היא בעצם סיפור נצחונם של האלים הבבלים על האלים הפרסיים או העילמים.
*חלק מהשמות במגילה, למשל תרש וזרש, הם שמות של שדים [[אווסטה|אווסטיים]] וקשה להאמין שהורים ייתנו לילדיהם שמות כאלה.
*המשנה למלך היה חייב להיות ממוצא פרסי, ולפיכך לא יכול היה מרדכי להתמנות לתפקיד זה (י' 3).
*לפי חוק הממלכה, רק בת אצולה פרסית יכולה הייתה להיות מלכת פרס.
*אילו היו היהודים הורגים כשבעים וחמישה אלף איש, כפי שנאמר במגילה, הרי שהיינו מוצאים סימוכין לכך בכתבי ההיסטוריונים היווניים, ואין שום סימוכין לכך.
*המספרים המופיעים במגילה אינם אמינים.
 
כנגדמנגד זאת אפשרניתן לטעון כי אחשוורוש עשה הכול לבצר מלכותו מבית ומחוץ, במיוחד כשהדבר השתלב עם אהבתו לנשים, ולכן הוא ראה הזדמנות פז להכניס לחצרו בני עמים אחרים שהיו ידועים בנאמנותם לשליט, במטרה לצמצם את מעמדם החזק של האליטה השלטת ושבעת שרי פרס, שיכלו לשוטט בארמונו באופן חופשי, בשל קביעה קדמונית למורת רוחו. עוד אפשר ללמוד מכך שהמן ממוכן, נחשב בכתבים פרסיים אף הוא לאדם זר שלא מהממלכה הפרסית. אם אמנם ישנם מספרים שנראים כטיפולוגיים, מספריכ[[מספר שלמותטיפולוגי|טיפולוגיים]] כגון 3,7,10 (א' 5,10,19 ועוד) יש בהם להעיד על אופיו הדתי של הטקסט, כמו גם על המנהגים הפרסיים שדגלו במספרים סימבוליים.
 
==הצגת הדמויות במגילה==
[[תמונה:Rembrandt Harmenszoon van Rijn- Assuerus, Haman and Esther.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אחשורוש, אסתר והמן במשתה היין <br /> תמונה מאת הצייר ההולנדי [[רמברנדט]]]]
'''[[אסתר המלכה|אסתר]]''' - האשה התמה שנלקחת בכוח אל ארמון המלך, מוצגת בתחילה באור שלילי, כאשר היא חוששת לגורלה. לאחר שהיא מתעשתת ומחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן את עצמה בעבור עמה, היא זוכה להצלחה. באמצעות סדרת תחבולות ומניפולציות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה. יתר על כן, היא תובעת מחכמים לחוג את החג לדורות, ומקבלת את מבוקשה. השם הפרסישמה של הגיבורה: "אסתר", לקוח מהמילה stara בפרסית עתיקה, שמשמעה "כוכב". זוהי גם משמעות משמה של האלה הבבלית אִשתר, אושאסתר מןמזוהה המילהאיתה; הפרסיתאישתר starהיא (כוכב);כלה, ואילווהכלות שמהבמזרח היהודיהקדום הואנהגו "הדסה"להחזיק כשמוענף של השיחהדס, וכאן הקישור לשמה העברי "הדסה".
 
'''[[מרדכי היהודי|מרדכי]]''' - בן דודהּ של אסתר (אסתר ב,ז) והאדם שדואג לאסתר כבת ומשמש לה כאומן, לאחר שאסתר נלקחת בכפיה הוא דורש לשלומה, וכאשר מתברר לו שכל ישראל בסכנת חיים, הוא מבקש ממנה להיות פטריוטית ולסכן את עצמה. ואכן הוא מצליח להוציא לפועל את אומץ ליבה של אסתר ולהובילה אל ההצלה הגדולה. הוא מגלה כל הזמן אקטיביות ופעלתנות, ומוכיח שהוא ראוי לשמש כמנהיג בחצר המלוכה, והופך להיות לשר חשוב במקומו של המן. שמו הוא השתקפות שם האל הבבלי מרדוך. חז"ל דרשו את שמו "מֹר דכי" - בושם טהור. חוקרים מודרניים מזהים את שמו עם האל הבבלי הראשי מרדוך (במגילה השם מנוקד מרדֳכי)
 
'''[[אחשוורוש]]''' - מוצג כמלך שתיין, העוסק ברדיפת נשים ובתענוגות. כל התיאורים הקשורים בו מיועדים להלעיג עליו: ריבוי הפרטים, התיאור המפורט של העושר, פירוט שמות שריו וסריסיו. כל עושרו הופך אותו למגוחך, משום שהוא אינו מצליח לשלוט בממלכתו, ואכן הוא אדם שלא יודע את מגבלות הכוח, ועם כל צבאו האדיר הוא לא מצליח במלחמתו עם היוונים ובניגוד למייסד השושלת שנהרג בשדה הקרב, ארבע דורות לפניו, הוא נהרג בידי אנשי החצר שלו על משכבו.
* מתיה קם, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3445&kwd=2691 מגילת אסתר], באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
* [http://he.wikisource.org/wiki/ויבינו_במקרא/מגילת_אסתר מגילת אסתר] ב[http://he.wikisource.org/wiki ויקיטקסט].
* [http://www.thmrsite.com/bamahane.asp מגילת אסתר מזווית איראנית]
 
{{חמש מגילות}}
61

עריכות